 |
|
 |
||
|
||||
 |
קהל של להקת פרוגרסיב לא נוהג להניף שלטי ''מוות לערבים'' ולהוקיע את הלהקה שלו אם גייסה בסיסט מצבע עור מסוים. הוא גם לא נוהג לקרוא בשמות לאמו של השופט. בזה משתקף ההבדל. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפרוגרסיב הוא לא העיקר (מטאל, רוק כבד, ראפ, היפ הופ וזמר עברי) וגם לא ההבדל הערכי המדומיין שבין אוהדי בית"ר והפועל תל אביב. הפואנטה שססמאות וסלוגנים שהופכים קהל לאספסוף סוחפים אנשים למקומות נמוכים גם מחוץ למגרשי כדורגל ואינם שמורים למחנה כזה או אחר. קהל מאבד צלם אנוש כשהוא מבטא כאיש אחד השפעות ורעיונות מסויימים 1. התופעה מתקיימת בימין ובשמאל, בשם שימור הטבע, בקריאה "מוות לערבים" ותתפלא, גם בסלוגן "רק לא ביבי". השכלה וטעם אומנותי (פרוגרסיב) לא מהווים חסינות מפני הפיכה לאספסוף ויותר חשוב אינם מעידים על ערכים הומאניים- גם אם האספסוף התקבץ תחת דגלים שכאלה. אתה מכיר דוגמאות למשטרי אופל שקיבצו סביבם מלומדים יודעי ספר ומדעים ואני מעריך שגם בבילעין תמצא יותר חובבי שירה ופרוגרסיב מאוהדי בית"ר. הפרי שבעזרתו המחנה שולל ומבדל את עצמו מהעם גדל במטע הסובייטי שחיסל עשרות מליונים. המטע תוכנן וטופח במשאבים רבים ולא שונה מהותית מקמפיין שיווק ללהקת רוק "אגדית" שיוצר "אוהדים שרופים" ע"י מומחים ומובילי דעת קהל, מועדוני מעריצים ולהקות "יריבות". המטע הסובייטי גרם לרוג'ר ווטרס להכריז שישראל פושעת ולאספסוף בהפגנות שנאה אנטישמיות לעודד את החמאס (שדוגל בטיהור אתני של יהודים). כל הטוב הזה מורעף עלי, היהודי הישראלי שמאזין לפרוגסיב ושומר על ערכי טבע מקהל שהתאסף תחת דגלי מוסר והומאניות ודורש "צדק" בפנים מלאי רחמים. כאחד שגדל בצל העצים ואכל מפירותיהם אני לא מקבל את המשוואה שנולדה במטע ההוא- אנחנו תרבותיים יותר מה"הם" ולכן יותר הומאניים. 1. דוגמאות שמעצימות צלם וחולקות מוטיב - זֹהַר \\\\ ביאליק, הדים \\\\ פינק פלויד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח לא שמת לב, אבל התגובה שלך מייצגת גישה פוסט-מודרנית במירעה. אתה אומר - כל עוד קבוצה שמה על דגלה ערך מסוים ורעיונות מסוימים, היא מאבדת צלם אנוש וזה לא קשור בכלל לדירוג הערכים והרעיונות עצמם. אני אומר - לא ולא. קבוצה ששמה על דגלה (בלי קשר לדגמאות הספציפיות כאן) ערכים של שיוויון והומניזם איננה שקולה לקבוצה ששמה על דגלה גזענות ודה-הומניזציה1. גם לערכים יש דירוג, הם לא נולדו שווים, יש כאלה שראוי להוקיע ויש כאלה שראוי לרומם. אני לא ממש מבין את מטאפורות המטעים הסובייטיים שלך, אז קשה להתייחס עליהן עניינית. אז בקיצור - קהל שמתנועע מצד לצד וזועק "מוות לערבים" או קהל שמתנועע מצד לצד ושר wish you were here זו לא אותה תופעה, ובלי לקבוע למי יש צלם אנוש ולמי לא (מה זה בכלל), אין לי ספק שערכיו של הקהל הראשון ראויים לגינוי וערכיו של השני - טוב, מי יודע מה הם, כל מה שאני יודע זה שהם אוהבים מוזיקה. וזה - בניגוד לקהל הראשון - לא הופך אותם למזיקים או בעייתיים משום בחינה שהיא. וכמובן שדעותיו האישיות של רוג'ר ווטרס אין להן ולא כלום עם דעותיו של הקהל שאהב את המוזיקה שלו. בדיוק כמו שדעותיו של יובל נאמן אין להן ולא כלום עם איכותם של מאמריו כפיזיקאי. 1 איזה מילים מכובסות לשלט הרבה יותר ספציפי וממוקד שקורא במפורש למותם של קבוצה גדולה של אנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר - כל עוד קבוצה שמה על דגלה ערך מסוים ורעיונות מסוימים, היא מאבדת צלם אנוש וזה לא קשור בכלל לדירוג הערכים והרעיונות עצמם. ______ 1. מצטער, לא אמרתי. 2. אם נלך בקו שלך נאמין שלא ייתכן שהקומוניזם, בגלל שנופף בדגל השוויון והאחווה הביא למותם של עשרות מליונים ורמס זכויות אדם של עשרות מליונים נוספים. מפני שמדובר בקו שפילג בין מחנה השמאל הקיצוני קשה שלא להתרשם מהאפקטיביות של פירות המטע הארור. להזכירך, היו כאלה שלא האמינו, היו כאלה שידעו והעדיפו להתכחש מסיבות שונות והיו כאלה שעמדו על קנקנו הרצחני של המשטר- למרות הדגלים, האידיאולוגיה, התרבות והאומנות. בלט בולשוי הוא בולשיט שיווקי שנועד לשימור המשטר וגיוס אידיוטים שימושיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. "קהל מאבד צלם אנוש כשהוא מבטא כאיש אחד השפעות ורעיונות מסויימים." - נמר נתקל בצאן ברזל, שבת, 27/8/2016, 13:50. 2. ממש לא, וזה לא משתמע ממה שאמרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהשוואה בין קהל המזוהה עם תנועה פוליטית א' שהתאסף כדי לחגוג למנהיגו יום הולדת ונתון תחת השפעה של כוח Z מול קהל שמזוהה עם מפלגה פוליטית ב' והתאסף כדי לחגוג יום הולדת למנהיגו ונתון להשפעה של כוח Y, זיהוי המפלגה או המנהיג פחות חשוב מהכוח שמשפיע על הקהל. ככתוב בהמשך: התופעה מתקיימת בימין ובשמאל, בשם שימור הטבע, בקריאה "מוות לערבים" ותתפלא, גם בסלוגן "רק לא ביבי". או משפט לפני: הפואנטה שססמאות וסלוגנים שהופכים קהל לאספסוף סוחפים אנשים למקומות נמוכים גם מחוץ למגרשי כדורגל ואינם שמורים למחנה כזה או אחר. קהל שמתנועע מצד לצד וזועק "מוות לערבים" או קהל שמתנועע מצד לצד ושר wish you were here זו לא אותה תופעה אני מתרשם שמבחינתך ההבדל טמון במדבקה או מראה הקנקן ולא בכוח או סוג ההשפעה שהקהל מבטא ולכן גייסתי את יום השבר של שלושת סוגי הקומוניסטים- הנבוכים, ההמומים והמכחישים. אם היצור האנושי מסוגל להלחם למען השלום או להשלים עם המלחמה, לאהוב את השנאה או לשנוא את האהבה הוא גם מסוגל לזמזם לסטאלין או לכל עריץ אכזר wish you were here. זה שמישהו לובש חולצה עם הדפס של צ'ה גווארה לא הופך אותו למהפכן וגם צרכן תרבות מדופלם עלול להתברר כתת אדם. ההבדל לא נמצא בזיהוי הפוליטי, בצרכנות ולא בהצהרות ובדגלים אלא ברמת החסינות של אותו קהל מפני השפעות נמוכות. וזה רק מסתבך כשמנסים לתפוס את ההשפעה בציציות. היצור האנושי מסוגל לצרוח "מוות לערבים" כשהוא בעצם מייחל לצדק בתגובה צבאית חוקית או לצרוח מוות ליהודים כשהכוונה היא לדקור יהודי מחר בבוקר. חשוב מה היצור צורח אבל חשוב כפליים לזהות איזה כוח בדיוק הוא צורח. למה הוא מכוון או אם תרצה, מה מכוון אותו. באופן כללי הכוחות שמהם צריך להיזהר נורא אוהבים אנשים להוטים וחמי מזג שמתקבצים יחדיו במאות או אלפים ועדיף מאות אלפים. ברמת השיח הציבורי אני לא בטוח שכיום הימין יותר חם מזג מהשמאל ואני לא מזהה הבדל בין אוהדי בית"ר להפועל מעבר לצבע והזיהוי הפוליטי. אני חושב שהמשותף בין תומכי ה- BDS ושונאי ביבי לבין אנשי ימין ותומכי להב"ה גדול על השונה ושני הציבורים שונאים אחד את השני ברוך השם, כמו שצריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והקהל של הפועל תל אביב לא מצמיד תארים לאמו של השופט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כן ואולי לא, אבל לא קשור לטיעון שלי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |