בתשובה לגילית, 30/04/02 20:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מרענן לקרוא שבחרת לשים רבנים, גרפולוגים וגורו על אותו מישור התיחסות, ואפילו אם זה נעשה למטרות רטוריות. אכן כפי שכתבת "האדם בוחר להאמין" והבחירה וההסכמה שלו לסמכות היא זאת שנותנת תקפות לאותה סמכות. לא להיפך. אבל זה לא בדיוק כך. אדם לא "בוחר" סתם כך באופן ספונטני משום מקום "להאמין שהוא חייב להקשיב לרב או גורו", אלא או שהוא גדל לתוך סביבה שמתנהגת בצורה כזו או אחרת או שהוא נחשף לידיעה שקימים רבנים או אסטרולוגיים ואז התקרב אליהם מתוך סך מצבו הנפשי. בכל פרוש שהוא, הוא למד, חונך, הוכוון על ידי החברה סביבו, שהרי את לא חושבת שמישהו"נולד מאמין" במשהו (ואולי את דווקא כן חושבת כך). שוב, מהלך מעגלי שבו כל אחד מכורח הנסיבות האישיות שלו מקבל עליו או לוקח עליו סמכותו של איצטגנין כזה או אחר ומעצם המעשה הזה הרב מקבל את סמכותו. כמובן שמקרה פרטי הוא שבו מישהו לוקח לעצמו סמכות בכוח וכופה עצמו על אחרים, אבל זה לא המקרה בדת, הלא כך? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שלא אמרתי שאדם בוחר באופן ספונטני. אבל במקום לטחון מונחים המוכרים לכולנו (סוציאליזציה, סוכני חיברות, סביבה פסיכולוגית, חסכים, חינוך וכיו"ב) המהווים את האמונה ניסיתי לעקוף ולהגיע ישר למסקנה, שלמרות שעל פניו זה נראה כך האמונה באלהים היא לא מסוכנת\גורפת\ממכרת\נוטלת זכות בחירה יותר מכל אמונה אחרת. האדם הוא האישו פה, לא האמונה. אני טוענת שמעשים מטורפים נעשים ע"י אנשים מטורפים, הצידוק שהם מוצאים לכך הוא תוצאה אקראית של שילוב נסיבות מצער, לא בעיה מהותית בדת כלשהי או במושג הדת. אני טוענת שגם אתאיזם הוא בעצם סוג של אמונה, ובשם האמונה עושים הרבה דברים. ידיעת הגבול איננה תולדה של "במה אני מאמין". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |