בתשובה להאייל האלמוני, 22/07/16 22:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לרוב המיסיונרים תהיה נטייה להאמין באמת ובתמים בכל הטיעונים שמוכיחים את צדקת הדת, גם בטיעונים הגרועים. גם לצמחונים מטעמי מוסר תהיה נטיה להאמין באמת ובתמים בתועלת הבריאותית שבצמחונות. כך שאני לא בטוח מה בפועל ההבדל בין דיון איתם לבין מה שאתה קורא דיון איטנלקטואלי. אני חושב שהדיון על ערכן הבטחוני ומחירן הכלכלי של ההתנחלויות הוא דיון מעניין ובעל חשיבות מסוימת, גם אם רוב האנשים אוהדים או עוינים את ההתנחלויות מסיבות אחרות. מי שרוצה לפנות התנחלויות, חשוב שידע (או לפחות צריך להיות לו מעניין) מה המחיר הבטחוני הצפוי, אם בכלל; ומי שרוצה לקיים או להגדיל התנחלויות, חשוב שידע מה המחיר הכלכלי, אם יש כזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, חלק גדול מאמינים (אם כי לפעמים אנחנו מגלים שהם לא באמת האמינו במה שהם טענו שהם טענו שהם מאמינים). אני חושב שבחירה פוליטית או דתית (וצמחונות, לצורך העניין, היא דת) - כמו הבחירה בבן זוג, במעסיק, במקום מגורים, בקבוצת כדורגל או בתחום לימודים - היא בחירה שברגע שבוצעה יוצרת מחוייבות רגשית שמונעת מאיתנו לשקול באופן אובייקטיבי את היתרונות והחסרונות שבה (מלבד אלה שקשורות לבחירה הראשונית). אני די בטוח שזה כשל שהוכח באיזה כמה מחקרים ושיש לו שם. לדעתי זה גם מה שגורם לאנשים ששינו את הבחירה שלהם, להיות הרבה יותר קיצוניים מהממוצע (תחשוב על חוזרים בשאלה/תשובה, זוגות גרושים, מתפטרים, ימניים/שמאלנים שהתפקחו...). דיונים איתם, כשהם דנים על הנימוקים האמיתיים, יכולים להיות דיונים אינטלקטואלים, דיונים איתם, כשהם מעלים טיעונים שאינם כנים, טיעונים שלא באמת ישכנעו אותם ושהם בחרו להאמין בהם רק בגלל צ'ריפיקינג שהם ביצעו לאוסף הטיעונים הכללי, לא יקדמו את הדיון האמיתי לשום מקום (לדעתי). כמה אנשי ימין השתכנעו מ"חמש מצלמות שבורות"?! לכאורה, יש כאן טיעון מנצח, קונצנזוס מוחלט בקרב כל המומחים לתחום מסויים שאמור היה לסגור את הדיון בנושא, ולא רק שזה לא קרה אלא שמספר האנשים ששינו את דעתם בעקבות זה חסר משמעות סטטיסטית, וזה לא היה קורא גם אם הם היו מביעים דעה הפוכה לחלוטין, משום שהמומחיות שלהם לא באמת רלוונטית לדיון, משום ש"ביטחון", למיטב הבנתי, הוא תירוץ. חשוב שמי שרוצה לקיים דיון אינטלטואלי על ההתנחלויות ידע מה ההשלכות הבטחונית והכלכליות של כל אפשרות, אבל חשוב גם לדעת שההשלכות האלה הם הרבה פעמים המצאה של "מומחים" מטעם שהמומחיות האמיתית שלהם היא לייצר חוות דעת משכנעת שכל מטרתה לגרום למאמינים להאמין שהם צודקים. חשוב שנזכור שכלכלנים ומוחי ביטחון הם מומחים להסביר מה קרה בעבר ולמה זה קרה, אבל זה אף פעם לא עוזר לנו יותר מידי לדעת מה יקרה מחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שאני בעצמי לא יודע מה הסיבות האמיתיות שגרמו לי להאמין במה שאני מאמין ומה הוא צ'ריפיקינג לאוסף הטיעונים הכללי. אני חושד שהסיבות האמיתיות בהרבה מקרים קשורות בכלל לרגש ולתת מודע, וכל כך לא ענייניות שזה מביך. אחת הדרכים שלי לבחון את זה הוא להעמיד אותן במבחן העימות עם אנשים שחושבים אחרת, ואני יודע שגם הם באותו מצב שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין לדעת מה הסיבות שגרמו לך להאמין במשהו לבין לדעת מה הסיבות שלא גרמו לך להאמין במשהו. הראשון יכול להיות בלתי אפשרי, השני הוא קל. העובדה שבני האדם הם יצורים לא רציונלים לא אמורה למנוע מהם לנהל דיון אינטלקטואלי. אני לגמרי בעד להעמיד את דעתך במבחן עם אנשים שחושבים אחרת ממך, הבעיה היא כשהאנשים שחושבים אחרת ממך לא מנסים לשכנע אותך בצורה כנה, כשהם מנסים למכור לך משהו שהם לא מאמינים בו, כשהם מנסים להתשמש בטקטיקת מכירות עלובות במקום לנסות להתייחס אליך כאל אדם שווה ערך להם שמסוגל לקבל החלטות בצורה בוגרת ומשכילה, הדעות שלך לא באמת עומדות למבחן. כמו שציינתי, אף אדם לא העמיד את הדעות שלו למבחן בעקבות 5 מצלמות שבורות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |