בתשובה לאריק, 06/07/16 16:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי לא,אולי כן.אין לי בקיאות במשנתו המדינית האמיתית של רבין.ומתי הוא החליט לקבל את ההחלטות בדבר הסכם אוסלו.ומתי הוא נהפך לאיש של "שלום",אם בכלל.רבין הוא טרגדיה אמיתית של אדם שלא הבין את מהות המהלכים אליו הוא נכנס.הרי בסופו של יום עראפת צחק על קברו.שכן המחבל נשאר חי והלוחם מת והכל בשביל מה?בשביל כלום. והייתי שואל - האם יש בכוחם של משפטנים בכירים בארץ לרבע את המעגל המשפטי כאשר דמות פוליטית עומדת לחתום על הסכם שלום או פשרה כלשהי שתואמת את משנתם האידיאולוגית/מדינית.אני מניח שכן.ואני יכול רק לנחש איך זה עובד באמת ברמה הפקידותית הטכנית.ולפחות מניסיון עבר בהחלטות שיפוטיות/סמי שיפוטיות.האם בגלל עבירה כלשהי של מנהיג נשליך את הסיכוי לשלום לפח ההיסטוריה? כך לפחות ישאל את עצמו האיש שאמור לקבל החלטה. ולמילים יותר ברורות: אם ראש ממשלה עומד לחתום על הסכם שלום היסטורי עם הפלסטינאים.הסכם שיגרום לכל אומות העולם לדמוע מאושר על הרגע ההיסטורי שבו סוף-סוף תם לו פרק הדמים בן מאת השנים.האם בגלל איזו עבירה פלילית לא קריטית-צווארון לבן- נגיש נגדו כתב אישום ? ובכך נוותר על השלום המיוחל אשר יחסוך הרוגים בעתיד.זאת שאלה חשובה.התשובה לעניות דעתי ברורה.ומכאן כל ראש ממשלה שחטא ילבין את מעשיו במגעים לשלום.לפחות בעניין שרון הנושא בלט בקיצוניות שלו.שכן הוא היה צריך לעמוד לדין בפרשות שבהן הוא נחשד.כל אישיות אחרת הייתה מזמן עומדת לדין.נתניהו על דברים פעוטים רצו למנגל אותו בגריל הלאומי. ולכיוון אחר-קלינטון או טראמפ: קלינטון פישלה עם עניין האימיילים, האם בגלל זה לא נצביע לה ונגרום לכך שטראמפ ינצח? --------------- נושא אחר וקשור לגוף המאמר בו אנו עוסקים. סיימתי כעת לקרוא(בפעם השנייה) את הביוגרפיה על ישעיה ברלין. בסוף הספר -אחרית דבר. מציין שם איגנטייף כך: "עשרים השנים האחרונות של חייו היו עבורו שנים של תמיהה,זעם ודיכאון על כל מה שאירע לחלום הציוני שלו.מאז ועדת פיל ב1937 האמין בחלוקת הארץ ועד סוף ימיו ראה בעצמו ציוני דו-לאומי המחויב למדינת ישראל ולחלוקת הארץ בינה לבין הפלסטינאים. ואמנם המצב הזה גילם את כל אותם העימותים בין הטובין המתחרים אשר השקפת העולם הפילוסופית שלו עצמו התייחסה אליהם של גורם בלתי נמנע מהחיים המוסריים. בהתנגשות בין שתי זכויות להגדרה עצמית בעלות תוקף זהה לא מצא מוצא מלבד ויתור של ישראל על חלקים נכבדים של השטחים הכבושים לטובת הרשות הפלסטינאית. אותה אמונה שלא התרופפה כהוא זה העמידה אותו באופוזיציה לממשלות בגין ושמיר. בחשאי בראיונות ובמכתבים לידידים בישראל התייצב לצד תנועת 'שלום עכשיו' אך לא נטה להצהרות פומביות נלהבות . ובכל מקרה הוא דבק באמונתו כי כל הצעה הבאה מבחוץ גם אם היא מועלית על ידי יהודי,תידחה." אם נניח וישעיה היה נביא-אז הוא היה נביא.יש לשער שגם ההצעה הצרפתית של פביוס היהודי תידחה כמו כל הצעה אחרת שתבוא מבחוץ.הפתרון יהיה כמו שאנו חושבים -ביום שבו הפלסטינאים יחליטו באמת ובתמים שהם רוצים שלום,ושאי-אפשר נגד היהודים.יהיה שלום.עד אז - לא שלום ולא חלום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך מסתדר לי: "אם ראש ממשלה עומד לחתום על הסכם שלום היסטורי עם הפלסטינאים." - זה רק הוא? ראש ממשלה אחר לא יחתום? אם ההסכם טוב- גם ראש ממשלה אחר יחתום, וזרוק את הפושע לכלא. אם ההסכם לא טוב- אין טעם לחתום עליו מלכתחילה, וזרוק את הפושע לכלא. בסופו של דבר לא היה הבדל גדול בהתנהגות של ראשי ממשלה ממפא"י(העבודה) ומחרות(הליכוד), וכולם היו מאחת משתיהן. גולדה ושמיר תאומים זהים, רבין ושרון אכלו מאותו מסטינג, לביבי וברק גנטיקה זהה. אני חושב שכל ראש ממשלה נהנה ממידה מסוימת של הגנה מפני העמדה לדין מתוקף תפקידו. החלפת ראש ממשלה אינה עניין של מה בכך ולכן יש שיקול של הרשויות לדחות את ההעמדה לדין עד לתום הקדנציה. אני מניח שרמת הלחץ הציבורי על העמדה לדין גם היא שיקול, ולכן כאשר העיתונים מאתרגים את ראש הממשלה יהיה לרשויות קל יותר לדחות את ההעמדה לדין, ואילו כאשר המחאה הציבורית חזקה הם יעדיפו לפעול בנחישות רבה יותר. זה אנושי. אני חושב שההשפעה הפוליטית שאתה מייחס להחלטות הפרקליטות מופרזת: - אני לא משוכנע שבכירי הפרקליטות עשויים מקשה פוליטית אחת - אם אני במקומם לא הייתי מאפשר לדעותי הפוליטיות להשפיע עד כדי כך על החלטותי המקצועיות. אני מניח שגם אתה לא. אז למה להניח לגבי אחרים שיתנהגו הפוך ממך? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |