|
||||
|
||||
ממתי קשה לי\ להם\לנו הוא טיעון שמקדם דיון עקרוני? תגובה 679187 אם אדם או ציבור פוגע במעשיו באחרים וטוען (או שבאמת) אינו מסוגל לנהוג באחריות עצמאותו בסופו של דבר תישלל והוא יבודד מהשאר. לשיטתך, אם קשה למשה שעובד כנהג בעסק שמבריח זונות וסמים לקום בבוקר ולעשב את הפארק העירוני בקריית חיים צריך להתחשב ברמת הכאב האישית שלו. הכאב בלתי נמנע, מדובר בסה"כ בבחירה מודעת ומשה בחר. לשיטתי הכאב האישי שלו בלתי רלוונטי כי גוף בעל אחריות אמור לפעול במסגרת- או שימסגרו אותו בכוח. אחד הפרמטרים איתם ניתן לדרג חברות, תרבויות ואנשים הם נזקים סביבתיתיים. תוסיף לרעש, סכנה ולכלוך כאב וצער ותפענח את הפתרון המשפטי והחברתי העתיק בעולם. |
|
||||
|
||||
"אם אדם או ציבור פוגע במעשיו באחרים...״ - המשפט הנכון הוא ״אם אדם חף מפשע נולד [לא מתוך בחירה כמובן] לתרבות אשר גורמת נזק לאחרים...״. זה קצת משנה את התמונה. לא מדובר על רמת כאב אישית, אלא על רמת כאב-סבל אובייקטיבית של בני אדם. לעשב את הפארק העירוני בקריית חיים לא נשמע לי סבל, וגם אם כן, זה סבל ״נסבל״, ואני חושב שרובנו נסכים על כך. "לשיטתי הכאב האישי שלו בלתי רלוונטי...״ - אם משה היה טוען שקשה לו לקבל דקירה מסכין ולאחר מכן בעיטה חזקה לאשכים גם אז לא היה צריך להתחשב בכך כי הכאב האישי הוא בלתי רלוונטי? אתה כנראה לא חושב שעזיבת תרבות או משפחה הןא מעשה שגורם סבל רב לרוב בני האדם. אני חושב שכן. [אני זוכר שקראתי איזשהו מחקרון על כך שעזיבת מדינה היא הטראומה הקשה ביותר אחרי אובדן ילד. אתה מן הסתם לא תקבל את זה. זכותך.]. ובכל מקרה, אם נחזור לרמה הפרקטית - אני אשמח לאיזושהי הוכחה שאדון פלסטינאי-X יכול מחר לארוז את הפקלאות ולהתקבל בצ׳ילה בזרועות פתוחות. |
|
||||
|
||||
5% מאוכלוסיית צילה, או 800,000 איש, היא ערבית, מתוכם 500,000 "פלסטינאים" Arab_Chileans [Wikipedia] למעשה, לא פחות מ 8 ערבים, לא רק ש"התקבלו בזרועות פתוחות" במדינות אמריקה הלטינית, אלא אף התמנו לנשיאים: עבדאללה בוקאראם (אקואדור) ססאר טורבאי (קולומביה) אליאס סאקה (אל סלבדור) ג'מיל מחמוד (אקואדור) קרלוס מנם (ארגנטינה) קרלוס פאקוס (הונדורס) יעקוב עזאר (הרפובליקה הדומיניקנית) יוליו סאלם (אקואדור) אבל למה רק דרום אמריקה? אנגלה מרקל הכריזה שגרמניה מתכוונת לקבל בזרועות פתוחות 2 מליון ערבים בשנים הקרובות, לדעתי יש לנו חובה מוסרית לעמוד לצדה במאמציה אלו, אולי אפילו לספק לה את כל צרכיה בעניין זה. וזאת מבלי להזכיר את עזמי בשארה שהתקבל בזרועות פתוחות בקטאר, כמו גם חאלד משעל - כן ירבו. |
|
||||
|
||||
אנחנו מתפזרים לכל מיני כיוונים לא רלוונטיים - הדיון היה על עזיבת התרבות הערבית, אם הם עוברים למדינת ערב אחרת אין בכך שום יתרון. אני לא מבין מה הסטטיסטיקה שלך קשורה? האם הטענה שלך היא שאני, בתור יהודי, יכול להגר בחופשיות לכל מדינה בה היה ראש ממשלה או נשיא יהודי? לא ידוע לי שאחוז המהגרים במדינה מסוימת קשור למדיניות ההגירה. ואנגלה מרקל דיברה על ערבים שבורחים מאיזורים מוכי מלחמה [עיראק, סוריה] ולא על פלסטינאים. שוב, אני אחזור על השאלה, היא די פשוטה - האם פלסטינאי מיהודה ושומרון, או עזה, יכול לקום מחר בבוקר ולעבור לצ׳ילה [או לאירופה או ארה״ב] ולהתקבל בזרועות פתוחות [אישור עבודה וכו] ? |
|
||||
|
||||
רצועת עזה היא לא אזור מוכה מלחמה? |
|
||||
|
||||
מדיניות ההגירה של גרמניה |
|
||||
|
||||
תודה על הקישור, נהניתי מהתמונות. חוץ מזה, יש באיזשהו מקום תשובה לשאלה שלי? לא שזו בהכרח הוכחה לטענה שלי, אבל אציין שאדם שאני מכיר ניסה לקבל דרכון גרמני במשך מספר שנים עד שלבסוף ויתר. יכול להיות שהוא לא ביקר בלינק הנכון? אני באמת אשמח לדעת שאני טועה ושאני יכול פשוט להרים מזוודה ולהעלות על המטוס מחר ולעבור לברלין. שמעתי שהקצפת שם יותר לבנה. עד כמה שידוע לי, זה לא המצב [לא לישראלים, לא לפלסטינאים וגם לא לאוזבקים. טוב, אולי לאוזבקים כן]... |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |