בתשובה לקוזמו, 28/06/16 22:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
משאל הוא שיקוף מהיר ומדוייק של רצון הציבור בסוגיות מהותיות ולאור הדינמיקה הישראלית שבה ממשלות ימין חותרות שמאלה והשמאל חותר לימין המשאל הוא אחת הדרכים היחידות שבהם רצון הבוחר יכול להשתקף במלואו. הטיעון המשמעותי בעיני מצד המתנגדים הוא הסיכון שעלול להיווצר מניסוח השאלה שתוצג לעם. שאר הטיעונים לא מחזיקים מים: כלי פופוליסטי, שמתאים דווקא לשליטים לא דמוקרטים. - כל מה שמתבסס על רצון ההמון פופוליסטי. מבחירות שופינג ועד רייטינג. לאזרחים במדינה המודרנית אין ידע וניסיון המספיקים לקבלת החלטות במציאות מורכבת. - בטח שלא לבחור מנהיגים שאמורים להחליט ולבצע. משאל העם חותר תחת שיטת הנציגות, מחליש אותה ומרוקן אותה מתוכן, כי קבלת ההחלטה על-ידי האזרחים מסירה את אחריותו של השלטון. - אין הבדל מהותי ברמת האחריות. העם בשני המקרים אמר את דברו. אם הנציגים לא ממלאים את תפקידם המשאל הוא גלגל הצלה לשיקוף רצון הרוב. במשאל עם ההכרעה בין הדעות השונות היא חד-משמעית: 'כן' או 'לא'. אין בו ביטוי לדעות המיעוט בחברה. - תלוי בנוסח המשאל. - גם הממשלה לא מבטאת בהכרח דיעות של מיעוטים. משאל עם אינו מאפשר פתרונות מורכבים ומונע פתרונות של פשרה פוליטית בין הצדדים, ובכך הוא עלול להגביר את המתחים ואת השסעים. - כנ"ל. - כפי שהממשלה והכנסת אמורים לעסוק בריסון מפלגה אנטישמית או כזאת שקוראת לטרנספר מיעוטים כך לגבי ניסוח המשאל. משאל עם, שנועד להכריע בסוגיות קריטיות ומורכבות, משקף את דעת הקהל רק ברגע נתון. אך דעת הקהל נוטה למצבי רוח שמשתנים במהירות, ולעתים היא תוצאה של נסיבות חיצוניות (פיגועים, זכייה באירוויזיון וכדומה). אחד היתרונות של דמוקרטיה ייצוגית הוא שההכרעה בסוגיות אלה נתונה לאנשים שמושפעים פחות מאירועים חולפים ורואים לנגד עיניהם גם את השיקולים לטווח ארוך. - כנ"ל. - אפשר לתכנן משאל רב שלבי על פני תקופה. - גם הבחירות מושפעות ממצבי רוח ונסיבות חיצוניות. _________ שיטת ממשל (בחירות וניהול) שאני מפתח בשנים באחרונות ובבסיסה: 1- לציבור הרחב אין השכלה וניסיון כדי לבחור מועמדים לניהול המדינה. 2- לשיטה מבנה כללים וכלים למשילות אפקטיבית, חיסכון בהוצאות ציבוריות וריסון שחיתות. 3- כל מספר שנים מתקיים משאל בנוגע לתפקוד חברי המועצה שבוחרת את ניהול משרדי המדינה והמנהיג. 4- זכות בחירה במשאל התפקוד (תהליך הערכה מתמשך) מקבל מי שזכה לרמת אמון מסויים מהציבור הרחב. 5- אין מפלגות ותעמולת בחירות. יש תהליך בחירות ממושך אך ממצה ומשקף. על רגל אחת: מתברר שאני ועוד 100 בוטחים ברמי. רמי ועוד 100 אמינים מוכשרים כרזימטיים כמוהו בוטחים בגבי. גבי יכהן כחבר מועצה שתבחר את המנהלים, המדדים ומטרות בניהול המדינה. מינויים בכירים במשרה ציבורית לכל החיים בשכר גבוה ללא יכולת לעבור לשוק הפרטי. אם הבכיר הסכים להצעה, ישרת את הציבור עד שהמועצה החליטה אחרת או מותו. הציבור מקבל באופן שוטף שקיפות מלאה לגבי מדדי ניהול הצלחות וכשלונות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
משאל עם הוא כלי פופוליסטי, המתאים דווקא לשליטים לא דמוקרטים המבקשים להאדיר את עצמם ולהוכיח את כוחם. לאזרחים במדינה המודרנית אין ידע וניסיון המספיקים לקבלת החלטות במציאות מורכבת. לדוגמא : הצעת חוק למשאל העם בשאלה " האם ישראל צריכה להתפרק מהנשק הגרעיני שיש לה ? כן או לא " שאלה כזאת מקובלת עליך ? הרי תטען ובצדק -מה מבין העם בסוגיות בטחוניות ? משאל העם חותר תחת שיטת הנציגות, מחליש אותה ומרוקן אותה מתוכן, כי קבלת ההחלטה על-ידי האזרחים מסירה את אחריותו של השלטון. נקח את הדוגמא מקודם בעניין נשק גרעיני- נניח והמשאל אמר "לא לנשק גרעיני לישראל" האם יכול ראש ממשלה אחראי להסכים לכך ולהפקיר את בטחון המדינה בגלל התשובה של העם? הרי לפי שיטה זאת "העם אמר את דברו"- ולכן במקרה של אסון,העם ישלם את המחיר. במשאל עם ההכרעה בין הדעות השונות היא חד-משמעית: 'כן' או 'לא'. אין בו ביטוי לדעות המיעוט בחברה. לדוגמא : הצעת חוק למשאל העם בשאלה " האם יש לגרש את ערביי ישראל ?" - "האם יש לגרש את החרדים ממדינת ישראל" - "האם יש לגרש הומואים/לסביות/קוקסינלים/צולעים/חרשים/פסיכים וכו'- לא חסרים מיעוטים" - ברור הרי שתמיד יש מיעוט כאשר יש רוב.ולכן התשובה תמיד תהיה ברורה במשאלי עם שמתייחסים לשאלות בהם יש מיעוטים מכל סוג שהוא. הבעיה בכן/לא -זה שאין "כן,אבל..." משאל עם אינו מאפשר פתרונות מורכבים ומונע פתרונות של פשרה פוליטית בין הצדדים, ובכך הוא עלול להגביר את המתחים ואת השסעים. לדוגמא : הצעת חוק למשאל העם בשאלה "האם יש להפריד דת ממדינה" - "האם צריך להחריב את מסגד אל-אקצה" נניח והתשובה תהיה 'כן'- זה יהיה מציאותי לדעתך ליישם תוצאה חיובית של משאל כזה? מן הסתם לא.ולכן-למה בכלל לשאול כזאת שאלה. משאל עם, שנועד להכריע בסוגיות קריטיות ומורכבות, משקף את דעת הקהל רק ברגע נתון. אך דעת הקהל נוטה למצבי רוח שמשתנים במהירות, ולעתים היא תוצאה של נסיבות חיצוניות (פיגועים, זכייה באירוויזיון וכדומה). אחד היתרונות של דמוקרטיה ייצוגית הוא שההכרעה בסוגיות אלה נתונה לאנשים שמושפעים פחות מאירועים חולפים ורואים לנגד עיניהם גם את השיקולים לטווח ארוך. לדוגמא: הצעת חוק למשאל העם בשאלה האם יש לחתום על הסכם השלום עם טורקיה -כן או לא " בהנחה והעם שונא את הטורקים/ארדואן ולכן לא רוצה את ההסכם הזה ,אבל ביבי רואה את היתרון הכלכלי (גז) , בטחוני (איראן) וכו' - מה תשיב אז? ----------------- ואם נחזור לשאלה המקורית- האם היה צריך לקיים משאל עם בנושא ההתנתקות מעזה,שרון התנגד שכן הוא ידע מה תהיה התשובה.והזעם כלפיו נבע לא בגלל שהוא סרב למשאל העם אלא בגלל שהוא שיקר לציבור בוחריו בכך שהוא שיחק אותה ימני בעוד שהוא היה אינטרסנטי בצורה מבחילה כאשר החקירות נגדו היו יכולות להשליך אותו ואת בניו לכלא. הוא היה צריך ללכת לבחירות על רקע השאלה הזאת ואם היה לו רוב היה יכול לבצע את ההתנתקות בלב שלם שכן רוב העם איתו.ובעניין "רוב העם איתו" שוב זאת שאלה אחרת האם רוב בכנסת יכול לכפות דעתו על המיעוט בכנסת,התשובה מן הסתם תהיה שונה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |