בתשובה לדב אנשלוביץ, 21/06/16 8:42
ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש 678773
אריק • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ג', 21/6/2016, 9:59
יכול להיות, לא חקרתי את עניין החוקיות של החלטת החלוקה. בכל אופן העמדה העקבית של אומות העולם החל מהצהרת בלפור, דרך ועידת סן רמו והחלטות חבר הלאומים ועד החלת המנדט דה יורה היתה להעניק ליהודים בית לאומי בפלשתינה בתנאי שלא יפגעו זכויותיהם של הלא יהודים באזור.
בגלל האלימות הערבית וההתעקשות היהודית לאורך תקופת המנדט כל הזמן קמו ועדות חקירה לארץ ישראל [ויקיפדיה]. ועדת פיל מ 1936 היתה הראשונה שהמליצה על חלוקת א"י המערבית לשתי מדינות- יהודית וערבית. הערבים כמובן לא הסכימו, אבל לרעיון המדינה הדו לאומית היתה עוד פחות הסכמה:
ב 1946 הועידה האנגלו-אמריקאית המליצה על המשך המנדט עד כינון יחסי שלום בין היהודים וערבים והקמת מדינה דו לאומית. המלצות אלו נדחו על ידי כל הצדדים כולל הבריטים שכבר קצה נפשם במנדט.
בריטניה, שליקקה את פצעי מלחמת העולם II פנתה לאו"ם ב 1947 כדי שיסייע לה להשתחרר מהעול של המנדט בא"י. הממלכה ההאשמית בעבר הירדן כבר היתה עובדה מוגמרת ולכן החלטת החלוקה התייחסה רק לא"י המערבית.
בפועל לא נותר עם סיום המנדט הבריטי הרבה מהחלטת החלוקה, כי אף מעצמה לא רצתה לכפות אותה, והמדיניות של אומות העולם מאז החלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם [ויקיפדיה] בדצמבר 1948 ועד החלטה 338 ב 73' לא דיברה על "שתי מדינות לשני עמים" אלא הכירה במדינת ישראל ודיברה על חתירה לשלום תוך פתרון צודק לבעיית הפליטים.
תכל'ס גם סיפוח יו"ש ועזה למדינת ישראל עם הענקת זכות שיבה לפליטים (כולל אלו של 48') היא פתרון צודק לבעיית הפליטים. על כן אני לא חושב שהחלטת החלוקה עצמה היא הבסיס לעמדה הבינלאומית.

אבל כאשר ישראל התחילה לעשות סימנים שהשטחים שכבשה ב 67' הם כבר לא פקדון בידיה והתחילו ההתנחלויות העמדה הבינלאומית החד משמעית שחזרה על עצמה בהמון החלטות מועה"ב היא שכל שינוי חד צדדי בסטאטוס של השטחים הכבושים (כולל הגולן וירושלים) הוא בלתי חוקי. ככל שידוע לי פתרון שתי המדינות צבר פופולריות בינלאומית רק אחרי הסכמי אוסלו.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות