|
||||
|
||||
מוזר. זה עתה כעשר דקות לאחר ששלחתי את תגובתי אני מאזין בערוץ 22 לראיון עם חגי פליסיאן האיש שהוחשד ברצח בברנוער. האיש מספר על ההליכים הנפשיים שעבר בזמן החקירה ובין השאר סיפר שכאשר החוקרים לחצו עליו והוא ראה את פרצופו מרוח, כדבריו, על העמוד הראשון בעיתון עלו בו מחשבות שאולי יש בו איזה פיצול אישיות ואולי חלק ממנו באמת ביצע את הרצח. המחשבות האלה הובילו אותו לשלושה ניסיונות התאבדות. כידוע בסופו של דבר התברר שהאיש צח כשלג. אבל כפסע היה שגורלו יהיה לבלות כמה עשרות שנים בכלא ללא עוול בכפו. |
|
||||
|
||||
הראיון הזה נמצא כבר ברשת כאן והפרט עליו ספרתי מתחיל ב 4:00. למי שלא הבין לשם מה הבאתי את הראיון הזה אומר שיש כאן עדות מה עובר על אדם בחקירה שכזאת, ומה שווה בכלל הודאה שלו שנוצרת בתנאים כאלה. אבל אצל חשין ז"ל וממשיכיו העכשוויים מדובר אם לא במלכה על כס אז לפחות בנסיכה . . . |
|
||||
|
||||
תודה, הראיון מרתק. _____ יחי ההבדל בין בירור הסביר לחקירה שנועדה לאשש הנחה מוקדמת או רצויה. השפעת חקירה אינטנסיבית על תודעת הנחקר עלולה להביא אותו להאמין שהוא באמת נמר. * שלא לדבר על כאלה שיצביעו על הכיפה והזקן כסוג של הוכחה לצד האשמה המקורית ברצח וכאלה שיגדירו רצח (שנאה ומזעזע) כמקרה טבח. |
|
||||
|
||||
בירור זה משהו שיש לנחקרים פוטנציאליים חשובים, מכיוון שאסור לחקור אותם סתם כך ללא סיבה מוצדקת, אבל נדרשת חקירה כדי לדעת אם יש סיבה מוצדקת. היום גם הבירור הפך להיות למשהו שלא עושים אוטומטית (כי גם הוא עלול לרמז על אשמה) ולכן יכול להיות לפניו קדם־בירור. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |