|
||||
|
||||
1 אני מודה לך על התשובה אבל יצאתי קצת מאוכזב, הרשימה מספיקה לויכוח הטלת רפש בשמות אבל לא אחידה מספיק בשביל לעשות מניפולציות על הנתונים אחרי שמסכימים עליהם. חשבתי שהנושא היה שרים (תפקיד מוגדר) ולא ראשי ממשלה - ועוד בן גוריון, שמנצח הכל כידוע. גם הזמנים קצת פרוסים מדי, אם תרצה במקרה לעדכן את הרשימה אז נגיד מאז 76? או מאז שנות השמונים? פרופסור אמנון רובינשטיין מופיע בשנית למרות שברור מהתגובה שלי שהסכמתי לדוגמא וביקשתי חמישה נוספים, זה לא בסדר. הדוגמא הפרטית שלו היא מוצלחת כמובן לסיפור אחר, קצת שונה מזה שמענין אותי, נדמה לי שהוא המינוי הכי בולט שהגיע בעקבות הדיבורים על ממשלת מומחים, דיבורים שפשו בכותרות ובציבור בשלהי תקופת ממשלת האחדות האובר-פוליטיים. מינויים אחרים הסתתרו קצת יותר למטה בשכבת מנכ"לי המשרדים וכיו"ב (ע"ע משרד המדע). מאוחר יותר, ובעקבות תנודת הנגד הצפויה לרעיון - מינוי מומחים במקורבות, חוקק חוק המינויים הפוליטיים, גם מתוך רצון לא לגליסטי למסד מידה מסויימת של מקצועיות בלתי תלויה בצמרת הניהול. החוק הזה, העברת הנקודה לעולם הלגליסטי, קברה אותה תחת נפח רציני. ואולי הפכתי את סדר הזמנים? אני מוכן לקבל את כל השרים שמנית עד עתה, קראתי מספיק דיונים על הגורמים והפתרונות של תקופת האינפלציה, רובם בהשתתפותך. מה שאני יכול להוציא בינתיים מהרשימה הקצרצרה ומוטת משרד האוצר (מובן, זה התחום שלך ופרופ רובינשטיין הוא שוב דוגמא מאזנת מעט), זה שגם אנשים שבכשרונותיהם ואישיותם גורמים לנזקים עצומים ועגומים בשדות נרחבים יכולים להביא תועלת כשהם נרתמים לעבודה במשרד, בתחום, ובשעה המתאימה. ואולי - כשהם פועלים בתחום התמחותם. לקביעה הזאת [מודגש למשל], למרות שזהו הנושא, אין מספיק בשר כאמור. ------ תיירות? משהו עם תפוצות? למה, אתה רוצה תיירים גויים? 1 תחת אזהרת חררמפפים ואי דיוקים. חמורה. |
|
||||
|
||||
הבאתי את הדוגמאות שהיו לטעמי הכי חד משמעיות. לצערי תגובה 599004 עדיין בתוקף, ועל כן יש מעט מאוד דוגמאות חיוביות מעשרים וחמש השנים האחרונות. פרופ' רובינשטיין פעל בתחום מומחיותו- משפט חוקתי- כשקידם את חוקי היסוד, ואילו כשר תקשורת הוא לא היה מומחה לדבר. בניגוד לתדמית המעונבת פרופ' רובינשטיין היה חיה פוליטית ותיקה ורחוק מהמריטוקרטיה שדיברת עליה. בכלל לא ראיתי יתרון אצל שרים שהם מומחים בתחומי המשרד עליו הם מופקדים. התנאי היסודי הוא כוונה אמיתית לקדם את ענייני המדינה ולא את העניינים האישיים או המפלגתיים, התנאי השני הוא שכל ישר, ובסוף מה שמבדיל את הטובים יותר הוא היכולת להניע את המערכת, knowhow פוליטי. ____________ חבורת הנהנתנים והאופורטוניסטים המהווה את גופה העיקרי של רשימת שרי התיירות במשרד התיירות [ויקיפדיה] ממש יוצאת דופן. כל המורשעים הגדולים שם : קצב, הירשזון, אולמרט. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |