|
||||
|
||||
אני חוזר לדוגמה מקודם ומחדד אותה: אדם בעל יכולות-על אומר הוקוס פוקוס וצומחת לו רגל שלישית. הוא ברא אותה לפי הגדרות סבירות של "ברא", והיא חלק ממנו לפי הגדרות סבירות של "חלק ממנו". |
|
||||
|
||||
אני מסכים שבהגדרות האלה זה לא בלתי אפשרי לוגית כמו בטענה הראשונה שטענתי. רק שעבור אדם כזה, שיכול להחליף רגליים כמו גרביים, הרגליים הן חלק ממנו קצת כמו שהגרביים שלך הן חלק ממך, לא הרבה יותר. על הקו האפור של עד כמה הרגל שלך היא חלק מה''אני'' שלך, עבורו זה אפור מאד כהה. ודאי שהרגל הזאת אינה תנאי הכרחי לקיום ה''אני'' שלו, או לקיומו כיישות בעלת יכולות תפקוד כאלה ואחרות. וברור שכל דרישה של אותו אדם מהרגל שלו לסגוד לו, או ויכוח בינו לבינה לאן פונים, ימינה או שמאלה, שוחקים עד דק את היכולת להגדיר את הרגל הזאת כחלק אינהרנטי ממנו עצמו. |
|
||||
|
||||
גם רגלו של האדם הממוצע איננה חלק מה''אני'' שלו. יעידו על כך קטועי גפיים שהמשיכו לחיות והווייתם לא השתנתה. |
|
||||
|
||||
כן, זה חלק מהטיעון שלי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |