|
||||
|
||||
א. יופי, אז כנראה שמאחר ובאלפיים השנים האחרונות, במיליארדי מקרים שניות שנדגמו על ידי מיליארדי אנשים לא נמצא ותועד אפילו מקרה יחיד שבו אותו אל כל יכול התערב בניגוד לחוקי הפיזיקה והזיז פגז, אז או שהוא כל יכול אבל - כמו שאמר ליבוביץ - איבד את הענין בעולמנו הגשמי, או שהוא פשוט לא קיים. הטיעון לפיו אין אינדוקציה בפיזיקה אף פעם לא היה כוס התה שלי. חוקיות בטבע איננה יכיחה כמו חוקיות במתימטיקה, בהגדרה - אולי כולנו (בעצם, רק אני, כמובן) מח בקופסה שמחובר למחשב עם חוקים קבועים, אבל מחר מישהו ישנה שם משוואה או יכבה אותו וחסל. זה שעשוע נחמד, אבל מול האמירה הריקה של ''אין לכאורה שום דבר שמחייב וגו''' נמצאת האמירה המלאה ''יש זיליון סיבות ועדויות תומכות וניסויים שמראים לנו שמחר תזרח השמש כל עוד לא פוגע בה חור שחור ענק'', ומבחינת מדעי הטבע שאינם מתימטיקה זאת אמירה חזקה מאד ועם הצלחה גדולה בניבוי, חיזוי, ותכנון העתיד. כידוע, לוגיקה לבדה לא מספיקה ולעולם לא הספיקה כדי לתאר את חוקי העולם. זה לא בשדה היכולות שלה. |
|
||||
|
||||
בא. הלוגיקה שלך שגויה. הרי אתה לא הולך לספר לבורא עולם הכל יכול מה הוא צריך או לא צריך לעשות. בהמשך אתה בסך הכל מסכים עם הטענה ורק אומר שבדרך כלל למדעי הטבע יש הצלחה גדולה בניבוי העתיד, מה שאין עליו עוררין. |
|
||||
|
||||
בוראי עולם (או בוראות עולם). למה אתה חושב שגוף יחיד הצליח לעשות את כל זה בעצמו? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם שאלת ברצינות אז אענה ברצינות- כל מי שניסה להפעיל לוגיקה בלתי מתפשרת על שאלת בורא עולם הכל יכול הגיע למסקנה שהכל יכול הוא אחד, ואחד בלבד. כל מסקנה אחרת מביאה לסתירות לוגיות חריפות. אם כן מה האפשרויות הנוספות? או שיש מספר ישויות שאינן כל יכולות, ישויות סופיות ומוגבלות שמעלות מניה וביה את השאלה מהיכן צצו, או מי ברא אותן? או שמטילים ספק בלוגיקה עצמה ככלי שניתן להשתמש בו כלפי הבריאה, משום שהזמן הוא מן הנבראים, והסיבתיות היא לכאורה תופעה טמפורלית, על כן הבריאה עצמה היא מעשה שהסיבתיות אינה שולטת בו. מאחר שהסיבתיות נמצאת בבסיסה של הלוגיקה לא ניתן להשתמש בלוגיקה כלפי מעשה הבריאה. במקרה זה עלינו כמובן לשתוק. |
|
||||
|
||||
לא. כל מי שניסה לעשות את זה, השתמש בדרך כלל גם בהנחה הנוספת שיש אלוהים אחד. לכן הוא הצליח להגיע (בעזרת הלוגיקה) ללמסקנה שהוא אחד ויחיד. יש המון סיפורי בריאה שונים, ואני מבקש לא לעצבן את הדמיורגוס. |
|
||||
|
||||
אבל לא ניסיתי כלל לומר לו מה לעשות. רק ציינתי שאם הוא בוחר לא לעשות כלום, המסקנה הליבוביצ'ית היא די מתבקשת. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |