בתשובה לדב אנשלוביץ, 02/05/16 23:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמקובל, פרופסורים לתרמודינמיקה לא אומרים שטויות על תרמודינמיקה, שעליה תהילתם, אלא על תחומים שאינם בפקולטה הראשית שלהם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם כוונתך בדבריך האחרונים היא שמי שמלמד את החוק הראשון והשני של התרמודינמיקה (וגם חוק האפס שקשור בהבנת המושג טמפרטורה) אינו אמור להבין מהו חוק טבע, בעוד שמי שמלמד את חוקי ניוטון, למשל, כן אמור להבין מהו, ואם אינך פרופסור, הרי דבריך אלה הם הוכחה לכך שגם לא פרופסורים יכולים לעתים לדבר שטויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שההערה שלי לא היתה ספציפית לגבי תרמו דינמיקה. אבל מאחר שהאמירה שציינת איננה אמירה מדעית אלא אמירה מטא-פיזית ו/או סמנטית ו/או תלוית הגדרה (מהי "אמונה") ופרשנות, אזי למרות שהנטייה הטבעית בראותנו את המילים "פרופסור" ו"מדעית" באותה פסקה להסיק שמאחר והפרופסור הוא מדען אזי האמירה שלו היא מדעית, אני הדגשתי את העובדה שלא כך הוא. למשל, על אמירה מדעית לא תהיה מחלוקת רבה מדי בקרב מדענים, וודאי אחרי שהיא קיבלה ביסוס סביר. על אמירה מטא-פיזית שני מדענים יכולים בקלות להביע דעות הפוכות לגמרי, בדיוק מהסיבה שציינתי. למשל, אם זוכה פרס נובל (הדתי) ישראל אומן יאמר שמסקנתו מעשרות שנותי ומחקריו בכלכלה היא שיש אלוהים, הצמדת התואר "חתן פרס נובל" לאמירה לא מקנה באמת יותר תוקף מאשר אם אורי זוהר יציין את העובדה המטא-פיזית הזאת. ________ אני מסכים שלפחות בניגוד לאדם האקראי, לפרופסור לפחות יש ידיעה גדולה יותר על מה זה בכלל מחקר מדעי. מכאן ועד להשוואה לעיל הדרך ארוכה. וזה עוד לפני שנזכיר שלא כל משפט שאדם אומר הוא עומד מאחוריו במאה אחוז, כמו מאחורי אחד המאמרים שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמירה הזאת היא חלק, לדעתי חשוב, מתכנית הקורס, והיא בפרוש מדעית. ואני רוצה קצת להסביר את עצמי. החוק הראשון של התרמודינמיקה שהוא, בעצם, חוק שימור האנרגיה, אחד הניסוחים שלו הוא ''פרפטום מובילה (מסוג ראשון) אינו אפשרי''. אין שום הוכחה לאמת הזאת והיא באה מנסיון והתבוננות רבי שנים. בזמנו הרבה ניסו להראות מנגנונים של מכונה שמספקת עבודה לנצח, אבל פסלו את השיטות האלה על הסף לא בגלל שאפשר היה להוכיח שהדבר אינו אפשרי, אלא בגלל שמעולם איש לא הצליח לבנות מכונה כזאת. זה דומה קצת לאקסיומה במתמטיקה שאותה לא מוכיחים, אבל כיוון שכאן מדובר באמירה על הטבע, שהיא או נכונה או לא נכונה, ואי אפשר להוכיח שהיא נכונה, אומרים ש''מאמינים'' שהיא נכונה, ועל סמך ההנחה הזאת אפשר לבנות מגדלים רבים, כשהכל נכון תנאי שהבסיס הזה נכון. דוגמה אחרת היא החוק השני של התרמודינמיקה שאחד הניסוחים שלו הוא ''מכונת חום שעושה אינטרקצית חום עם מאגר חום אחד בלבד אינה אפשרית'' גם את זה אי אפשר להוכיח, אך כיוון שמעולם לא הצליחו לבנות מכונה כזאת ''מאמינים'' שזה נכון. ההפרדה בין חוקי טבע שלא ניתן להוכיחם ובין פיתוחים שנעשים בהנחה שהם נכונים, היא, לדעתי, חשובה להבנה, כמו שלמתמטיקאי חשוב להבחין בין אקסיומה, ומשפט שניתן להוכיחו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בראיון שהבאתי בתגובה 678064 כדי להבין את הבנתו של ליבוביץ את אלוהים, גם קטע שעוזר לי להסביר אתה עניין ה"אמונה" שבמדע. יש שם התייחסות לתורת המיתרים (ששמעתי עליה לראשונה בראיון זה). המרואיין מסביר שקיימת מין תורה שכזאת שטובי המתמטיקאים בעולם פתחו אותה שנים רבות. אבל הוא לא יכול לומר שהטבע מתנהג באמת לפי התורה הזאת, ואת זאת הוא יוכל לומר רק אם, כפי שהוא מתבטא, "יגיע סיגנל" שמוכיח שהיא אכן מתקיימת בטבע. כלומר, כל עוד לא בוצע ניסוי או התקבלה איזו תוצאת תצפית שתומכת בתורה הזאת אי אפשר לדעת בכלל אם יש איזה שהוא קשר בינה ובין הטבע. אני אומר יותך מכך. אני אומר שגם אם יגיע מתי שהוא סיגנל כזה לא יהיה די בכך. יהיה צריך ולנסות לקבל סיגנלים כאלה כמה פעמים בזמנים אחרים, ואז גם יהיה צריך להאמין שככה זה תמיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלה בדעתי שאולי אי ההבנה בינינו נובעת מהבנת המילה "אמונה". אולי אתה מבין את המילה הזאת כמשהו שמציין בהכרח משהו דתי או מסטי ולא כן הוא. לדוגמא, היה פעם סרט על מתמטקאי מפורסם שלקה במחלת נפש מסויימת שבעטיה היה רואה בהקיץ דמויות שמדברות אליו ומבקשות ממנו שייעשה כל מיני דברים (כך זה הוצג בסרט. יכול להיות שהאיש האמיתי שעליו נעשה הסרט, מחלתו לא אופיינה ע" תופעות כאלה ממש.). אז נניח שאני ניצב מול אדם מסויים ומדבר אתו. אין לי שום יכולת להיות בטוח לגמרי שלא לקיתי באותה מחלה מהסרט ואני מדבר עם מישהו שאינו קיים. אבל אני מאמין שלא כך הוא, ואני מדבר עם איש אמיתי. לכך אני מתכוון כשאני מדבר על אמונה. כך גם כל תיאוריה חייבת להתבסס על הנחות שאנו מאמינים בהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'והן נאש. כך קראו לו. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%9... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נראה לי שזאת הנקודה. המילה 'אמונה' בעברית מכניסה יותר מדי תופעות תחת קורת גג יחידה. המשפט ''אני מאמין שמחר תזרח השמש'' והמשפט ''אני מאמין בבורא עולם'' שניהם משפטים תקינים בעברית, אבל המשמעות של ''מאמין'' בשניהם שונה מאד. וכבר נתקלתי מספר פעמים במחזירים בתשובה על דעת עצמם שמשתמשים בדו משמעות הזאת באופן דמגוגי כדי להוכיח לך שכל אדם הוא אדם מאמין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חושב שבשני המשפטים שהבאת למלים "אני מאמין" יש אותה משמעות, ורק מושאי האמונה שבאים בהמשך המשפט שונים. לעומת זה כשליבוביץ אומר: "האמונה באלוהים אינה מה שאני יודע על אלוהים אלא מה שאני יודע על חובתי כלפי אלוהים" הוא משתמש במילאה "אמונה" בצורה לא מובנת כלל ומעוות את השפה העברית, כך שכל המשפט הזה קשה להבנה. הוא יכול לומר: "אני מאמין שעליי לקיים מצוות" ואז זה ברור ומובן, אבל הניסוח שלו ממש קשה להבנה. מה שאני אישית מתחיל להאמין בו הוא שהוא עשה זאת בכוונה כדי שלא נרד ממש לעומק דעתו. הוא פשוט לא רצה שנבין אותו. אבל זו השערה בלבד . . . | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |