בתשובה לרון בן-יעקב, 22/04/16 5:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איפה טענתי שלא קיים לאום אמריקאי? כתבתי קודם שג'ורג' בוש הוא אמריקאי. שלוש מאות מיליון איש סבורים שהלאום שלהם הוא אמריקאי, אז יש לאום כזה. לעומת זאת לאום ישראלי לא קיים, לא משום שבית המשפט פסק שלא קיים אלא משום שמתוך שמונה מיליון אזרחי ישראל יש מיעוט קטן מאד שישייך את עצמו ללאום כזה. קבוצות תרבותיות ואתניות זרות (שלא לומר עוינות) לא הופכות ללאום אחד רק משום שהן נוסעות בעולם עם אותו דרכון. אתה יכול לראות את זה בסוריה, בלבנון, בעיראק. לאומיות היא קודם כל זהות משותפת; במקום שבו אנשים אינם מזדהים אלו עם אלו, אינם חשים שיש להם מן המשותף מבחינת העולם הערכי והתרבותי, הגורל שלהם, הייעוד שלהם כקבוצה בעולם - שם הם לא לאום משותף. פסיקת בית המשפט היא רק אשרור של עובדת המציאות הזו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בשנים שלאחר קום המדינה, היתה כאן זהות ישראלית משותפת. היה לאום ישראלי והתפרק וממשיך בתהליך ההתפרקות. מאבקים פנימיים בין קבוצות שונות בחברה אינן בהכרח שוברי קריטריון (האם תופעת הפנתרים השחורים היוותה עדות להתמוססות הזהות הישראלית או אולי עדות לתהליכים פנימיים בתוכה?). השאלה היא היכן קו השבר שלאחריו ניתן לומר בבירור שאין לאום ישראלי והאם הגענו אליו. נראה לי שקבוצות שונות בתוכנו ישיבו אחרת לשאלה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בשנים שלאחר קום המדינה, היתה כאן זהות ישראלית משותפת." לא נכון. היתה כאן הדרה מכוונת של כל הקבוצות שנחשבו "לא ישראליות" - ערבים, חרדים, מזרחים וגם הדתיים היו אז יותר בשוליים. ההתרפקות על "ישראל הישנה והטובה שלפני 67" המאפיינת את השמאל הציוני היא שקרית ומטעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה כאן ניסיון להקים דמות של ישראלי שהוא צבר וחלוץ ומשקף את ערכי תנועת ההשכלה שאכן דחס למיטת סדום קבוצות שונות ברגל גסה. אבל, לפחות בעשורים הראשונים, היתה תחושה משותפת של חלוציות והקמת בית לעם היהודי. הורי, שגרו במעברה ולא נמנו על קבוצות העילית, מספרים שלמרות התנאים הקשים, זו היתה אחת התקופות היפות בחייהם בשל תחושת האחידות וההגשמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תומר פרסיקו כותב על התפוררות הלאומיות הישראלית הנשענת על האזרחות ועל שוויון בפני החוק לזהות שבטית-יהודית הנשענת על נאמנות וקרבת דם שבטית. על ביטויי ההתפרקות והתמוססות הישגי הציונות, החזרה לעיירה היהודית: העם קם על המדינה הפסקה האחרונה ראויה לציטוט: "יש בישראל ציבור גדול שאינו מעוניין בכך. יש המונים שחשובה להם הדמוקרטיה, שחשוב להם החוק וחשוב להם להיות חלק מהמערב המודרני. אלה נחרדים מהמחשבה שישראל גולשת למדמנה אתנית מדממת. לציבור הזה אין כיום הנהגה, אך כאשר זו תקום היא תהיה חייבת לעמוד על כך שדווקא הצלתה של היהדות מהגטו מצביעה על נאמנות עמוקה; שדווקא זוהי דמותה האמיתית של יהדות מודרנית. זה לא אמור להיות קשה — מדובר בסופו של דבר, ברעיון הבסיסי של הציונות." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זמן שהיהדות - גם המודרנית-תנסה להיות התשתית למדינת ישראל, מדינת ישראל תמשיך בתהליך האנטי דמוקרטי, הדתיזציה והטענה שבסיס המדינה הוא אתני יובילו בהכרח לכך. . בסיס המדינה הדמוקרטית חייב להיות אזרחי. הדת והקבוצה הלאומית חייבת להיות מנותקת מהמשטר המדיני. הן בכל זאת תהיינה בעלות חשיבות ואפילו מכרעת בזכות היותן של קבוצת הרוב. המדינה - הממשלה, הכנסת ומוסדות המדינה האחרים, אמורים להגן על כל תושבי המדינה מפני עריצות הרוב. דבר כל כך בסיסי בדמוקרטיה כמו שדתו ואמונתו של אדם היא עניינו האישי - אינו ברור אצלנו אפילו לחילוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שהיהדות מהווה לאום ודת והבסיס להקמת המדינה היה הרצון ליצור מקום בטוח ליהודים/העם היהודי, ההפרדה שאתה (וגם אני ברמה התאורטית) סבור כי היא הכרחית, אינה מעשה פשוט. בעבר שרר איזון, לא מספיק מוצלח, אבל היתה שאיפה אליו, בין שני הערכים ושמירת זכויות המיעוטים כערך היתה ברורה מאליה. הסחף לכיוון היהודי וכניסת גורמים גזעניים וקיצוניים לכנסת, הפכו את ההגנה מפני עריצות הרוב למושג שנראה כי רוב הציבור אינו מבין אותו ואת חשיבותו. יותר מכך, נראה כי אינו מודע לקיומו. לאור הדגשים בחינוך שבנט יוצר (יותר יהדות, פחות אזרחות) הדור הבא יהיה אף פחות מודע לחשיבות הערכים הדמוקרטיים. כיצד תתבטא ההפרדה? הפסקת תקצוב שירותי הדת לא תעבור בציבור. המאבק צריך להיות שימת דגש על הערכים הדמוקרטיים והצבעה ברורה וקולנית הכוללת פניה לערכאות כאשר הם מופרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפרדה תתבטא בהעברת דיני יישות למוסדות המדינה- משרד הפנים או המשפטים. מערכת בתי הדין הרבניים יכולה להשאר אבל כמוסד מגזרי וולונטרי. תעודת הנישואים צריכה להינתן על ידי מערכת אזרחית כך גם סיום הנישואים. סיום הנישואים ייעשה רק על פי החוק הישראלי החילוני ולא על ידי ההלכה. מי שינשא בבית הדין הרבני כי הוא מאמין בהלכה, יהיה באותו מצב כמו היום. אני מניח שבית הדין ישנה (לאט לאט ) את אורחותיו. לגבי התקציבים? לא חייב להיות כאן קשר בין הפרדת הדת מהמדינה למימונים השונים. אני חושב שאם חושבים לצמצם את המימונים,צריך לעשות את זה בהדרגה ואחרי שתופרד הדת מהמדינה. הדת לא תופרד כמובן מהמדינה לפני שרוב האוכלוסיה יעברו שינוי תודעתי לגבי איך צריכה להיראות הדמוקרטיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשרב''י מדבר על לאום ישראלי הוא מתכוון ספציפית ללאום שיכלול את הערבים והיהודים אזרחי ישראל יחד, ולמעשה ישנה את הגדרת המדינה ממדינת היהודים למדינת הישראלים. מייסדי המדינה מעולם לא התכוונו ליצור לאום כזה, וזהות כזו כמובן לא התקיימה מעולם. היו זמנים שהיתה כאן קבוצה קטנה אבל בעלת משקל תרבותי משמעותי שחשבה בכיוון הזה - הקבוצה הכנענית. היו גם מחשבות כאלה לפני המדינה בחוגיהם של אנשים כמו י''ל מאגנס עם ''ברית שלום''. הרעיונות האלה מעולם לא קנו תמיכה של יותר מקבוצות שוליות הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון שמייסדי המדינה מעולם לא התכוונו ליצור לאום כזה. מייסדי המדינה מתו והורישו לנו את המדינה, כולל את הזכות (והחובה) לקבוע את צביונה. המדינה היא לא מוזיאון ראשית ההתיישבות, וזכותנו לקבוע את צביונה כמדינת הלכה, כמדינה שו''חיסטית - קפיטליסטית, כמדינת הישראלים, או כל צביון שנראה לנו, גם אם לא לזה התכוונו המייסדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא זכות מובנת מאליה לקבוע את צביונה. אני חושב ששינוי מהותי באופיה של מדינה לא מגיע בדרכי נועם אלא רק אחרי מלחמת אזרחים או הפיכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדינת ישראל עברה ממדינת רווחה סוציאליסטית למדינת שו"ח קפיטליסטית ללא מלחמת אזרחים או הפיכה (ואגב, המעבר החל עוד לפני המהפך של 77'). מדינת ישראל עוברת ממדינה חילונית למדינה דתית ללא מלחמת אזרחים או הפיכה. לאט לאט ובהדרגה. אבל גם אם השנוי מלווה במלחמת אזרחים או הפיכה, זה לא אומר שאין לנו זכות לקבוע את הצביון, זה רק אומר שאנחנו חלוקים על איזה צביון אנחנו מעוניינים להעניק למדינה, וכל צד מוכן להלחם על דעתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו לא מדינה שו"חיסטית עדיין (ביטוח בריאות ממשלתי, פנסיה חובה, חינוך חובה חינם). נכון שהיינו יותר סוציאליסטים פעם, ונכון שהשינוי התחיל לפני 77' אבל מפלגת העבודה הפסידה בבחירות ב 77' בין היתר בגלל השינוי הזה ובפעמיים שזכתה מאז היו ראשיה רמטכ"לים שותי ויסקי ומעשני סיגרים ולא מנהיגי עובדים לובשי אתא. גם בריטניה של ת'אצ'ר היתה קפיטליסטית הרבה יותר מבריטניה של וילסון. זה היה שינוי גדול וכואב אבל לא שינוי יסודי במהות של בריטניה. השבירה של ההסתדרות כמעסיק וכח כלכלי עצום במשק בשנות השמונים (בנק הפועלים, שיכון עובדים, כור) אמנם שינתה את פני המדינה ללא מהפכה, אבל קשה לומר שקרתה בכוונה תחילה. מחילונית לדתית התנועה בינתיים מזערית. העקרונות הבסיסיים של הסטאטוס קוו שהוסכמו בתחילת שנות החמשים (תחבורה ציבורית, תפקיד הרבנות הראשית) עדיין בתוקף. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) [ויקיפדיה] נחקק בשנת 1953. אפשר לומר שהיתה דווקא תנועה לצד החילוני עם המהפכה החוקתית [ויקיפדיה] של אהרן ברק. ברור שיש לנו יכולת לקבוע את הצביון של המדינה ולהלחם על דעתנו, אבל לשינוי יש מחיר, ולא כל שינוי קביל. את הרב כהנא הוציאו מחוץ לחוק כי היה אנטי דמוקרט ושאף בגלוי למדינת הלכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדינת ישראל הייתה סוציאליסטית על פי הגדרת הסוציאליזם על ידי חלק מהאנשים .אחרים לא קיבלו את זה. לא נכנס לדיון הזה עכשיו, אבל הסוציאליזם היה מאד רדוד ושימש בעיקר כאמצעי לשליטה. יצא פעם ספר שכמדומני שמו היה ''עשירי ישראל. אתה יכול לראות שם את טכניקת השליטה של מפא''י. כל המשפחות העשירות עלו אז ןבעזרתה האדיבה ולא תמיד רציונלית של הממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם נקבל את מה שאתה טוען, זה לא ישנה את העובדה שכרגע (כמו בכל זמן בעבר) אלה שמעונינים בלאומיות ישראלית שתחליף את הלאומיות היהודית והערבית-פלסטינית של אזרחי המדינה הם מיעוט זעיר, ולפיכך לא ניתן לבסס עליהם לאום. אם בעוד מאתיים שנה העובדה הזו תשתנה אז ניני-נינינו יצטרכו לדון בצביון המעודכן. הזכרתי את מייסדי המדינה משום שמאיה טענה שבראשית ימי המדינה היה כאן נסיון ליצור לאומיות ישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים אתך, לרגע לא טענתי שאנו אמורים לייסד לאום ישראלי1, אלא רק שבויכוח לאום ישראלי כן או לא, דעתם של מייסדי המדינה לא רלוונטית, ודאי שלא מקנה להם זכות וטו. 1 גם לא טענתי שאסור לנו לייסד לאום ישראלי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |