בתשובה לאביר הקרנפים, 19/03/16 20:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אדם פרטי שיסחור בסמים ''על מנת להפליל עבריינים'' הוא עבריין לכל דבר ועניין וכל בית משפט ישלח אותו לכלא בלי להתלבט יותר מידי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שיהיו בתי משפט שישלחו אותו לכלא בלי להתלבט יותר מדי, וכבר שמענו על החלטות תמוהות ואבסורדיות של בית משפט. בכל מקום בו יש עבריינים שלרשויות אין ראיות לפשעים אותם הם מבצעים, הרשויות שמחות לקבל מידע וראיות על פעילותם של העבריינים. הרי לא מדובר כאן באדם שהפיץ סמים כדי להרוויח כסף, אלא בפעולה נקודתית שתכליתה השגת ראיה. לשלוח אדם כזה לכלא ''בלי להתלבט'' יהיה צעד תמוה ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה משנה לאיזה מטרה הוא טוען שהוא סחר בסמים. סחר בסמים הוא אסור על פי החוק. מי שעובר על החוק צריך להענש. זה הפואנטה של שלטון החוק, זאת הסיבה שיש לנו שוטרים ובתי משפט ואנשים שלוקחים את החוק לידיים נחשבים לעבריינים. הרשויות שמחות לקבל מידע על עבריינים, אבל נתינת מידע על עבריינים לא נותנת פטור מענישה על פשיעה. אחרת כל רוצח וגנב היה מספר שהוא בסך הכל גנב ורצח בנסיון להפליל את שותפיו או את הקורבן ולצאת זכאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה יש בתי משפט, היות ודברים ניתנים לפרשנות והשיפוט נקבע במידה רבה בהתאם לנסיבות. ולהציג מעשה כזה בתור ''סחר בסמים'' זו דקדקנות לשמה. הייתי מבין אם היו קונסים אותו. אבל לשלוח לכלא ''בלי התלבטות'' זה קיצוני. ואנחנו לא מדברים על מה אדם טוען שהוא עושה, אלא על מה הוא עושה באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית משפט קובע שני דברים: האם הנאשם ביצע את הפשע (אשמה), ואם כן איזה עונש הוא יקבל (ענישה). ברגע שהנאשם מודה בביצוע הפשע, החלק הראשון נגמר מהר: יש אשמה. בית המשפט אמנם אמור לקבוע את העונש בהתאם לנסיבות, אבל תירוץ כמו "סחרתי בסמים על מנת להפליל סוחרי סמים" הוא כל כך דבילי ששום בית משפט סביר לא יקבל אותו, ולו רק בגלל שברגע שבית המשפט יקבל אותו לגבי אשם אחד הוא יהיה מחוייב לקבל אותו לגבי כל נאשם, והנה הפכת את כל ההליך המשפטי למיותר. להציג "סחר סמים על מנת להפליל סוחרי סמים" כסחר בסמים היא לא דקדקנות. "סחר סמים על מנת להפליל סוחרי סמים" הוא סחר בסמים לכל דבר ועניין, וההבדל בינו לבין "סחר בסמים על מנת להרוויח כסף" הוא לא במעשה (שניהם: "סחר בסמים") אלא בסיבות למעשה. לפעמים, כשיש לנו מזל ויש הוכחות ממשיות, בן אדם אחד יכול לדעת מה עשה בן אדם אחר, לרוב גם את זה אין. אבל על מנת לדעת מה הוא התכוון לעשות כשהוא עשה את מה שעשה צריך יותר ממזל, צריך להיות על אנושי. השופטים הם בני אנוש, וככאלה הידע שלהם לגבי מחשבותיו של אדם אחר הם די הוא די מוגבל. אולי בבית המשפט של מעלה מי שסחר בסמים על מנת להפליל סוחרי סמים יוכל לצאת צדיק, בבית משפט ארצי, הוא יצא אשם, וככה ראוי (ואותו כלל, אגב, חל גם על מעשים שאתה עושה, ונראה לי שמדי פעם אתה שוכח את זה). אין לנו שמץ של מושג אם מי שסחר בסמים על מנת להפליל סוחרי סמים באמת סחר בסמים על מנת להפליל סוחרי סמים או שמא סחר בסמים על מנת להרוויח כסף, כל מה שיש לנו זה העובדה שהוא סחר בסמים והטענה שלו שהוא עשה את זה על מנת להפליל סוחרי סמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האשמה לא נקבעת אך ורק לפי השאלה האם הנאשם ביצע את המיוחס לו, אלא עומדת בהקשר הנסיבות והכוונות לביצוע המעשה. העובדה שאדם ביצע את המעשה, לא קובעת חד משמעית כי אכן יש כאן פשע. "סחרתי בסמים על מנת להפליל סוחרי סמים" יהיה תירוץ דבילי, אך ורק אם מדובר באדם הסוחר בסמים על בסיס קבוע. במידה ובית המשפט ישתכנע כי האיש איננו סוחר בסמים והפעולה הספציפית בוצעה אך ורק על מנת להביא לדין עבריינים, ודאי שהעניין ישפט בצורה אחרת. ולכן כתבתי בהודעה הקודמת שאתה טועה בכך שאתה מסתכל על המשפט הזה כתירוץ, בגלל שאנחנו דנים בשאלה הזו מתוך נקודת הנחה שהאדם אכן ניסה להפליל עבריין ולא מתרץ תירוצים. הוכחות ממשיות זה דבר שמשתנה בהתאם לנסיבות ולממצאים. מערכת המשפט והאכיפה מתייחסת לנסיבות, להיסטוריה של הנאשם ולסגנון ההתנהלות הכללי שלו, כתימוכין להבנת כוונותיו ומעשיו. לכן על פי הדוגמה הזו, אדם המקושר לגורמים עבריינים, שכבר נחשד בעבר ויש בסיס מספיק לטענה כי כבר סחר בסמים במובן הרגיל של המושג הזה, מן הסתם נאמין כי הוא סוחר בסמים. אדם שלא ידוע כמקושר לגורמים עבריניים ושעל פי הידוע מעולם לא התעסק ולא ניסה לסחור בסמים ובנוסף הוא זה שבא לרשויות עם הראיות המתעדות את אותה הפעולה הנקודתית, יותר קל להאמין לדבריו. על פי האמור, כל מה שיש לנו זה העובדה שהוא סחר בסמים והטענה שלו שהוא עשה את זה על מנת להפליל סוחרי סמים. - לא נכון. יש לנו עוד הרבה מסביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"העובדה שאדם ביצע את המעשה, לא קובעת חד משמעית כי אכן יש כאן פשע." אם המעשה הוא פשע אז כן, העובדה שאדם ביצע את המעשה קובעת חד משמעית שיש כאן פשע. יש מעשים שההגדרה שלהם כפשע תלויה בכוונות (ע"ע רצח מול הריגה), סחר בסמים הוא לא אחד מהם. לכן ברגע שהוכחנו שהאדם ביצע את המעשה הוכחנו שהוא פשע. סחרתי בסמים על מנת להפליל סוחרי סמים הוא תירוץ דבילי. תמיד. השאלה אם האדם מתכוון לזה באמת (ואז הוא פושע ודביל) או לא (ואז הוא פושע שחושב שאתה דביל) לא נראית לי מעניינת במיוחד. ברור שהוא פושע. "אדם שלא ידוע כמקושר לגורמים עבריניים ושעל פי הידוע מעולם לא התעסק ולא ניסה לסחור בסמים ובנוסף הוא זה שבא לרשויות עם הראיות המתעדות את אותה הפעולה הנקודתית" הוא מן הסתם אדם שהצליח להעלים את קשריו ועיסוקיו והדליף את שותפיו/מתחריו לרשויות על מנת להפליל אותם/להרחיק את החשד מעליו. אין שום סיבה שלא לחשוד בו, בעיקר שהוא הודה בביצוע העבירה. אנשים נורמטיבים פשוט לא עושים דברים כאלה, אפילו שוטרים, שזה תפקידם, חייבים לקבל אישור ולתעד מראש כל פעולה פלילים כביכול שלהם. אזרח שומר חוק צריך לשמור על החוק, אם יש לו ספק באשר לאזרחים אחרים, הוא צריך לפנות לרשויות עם המידע שיש לו, ובשום פנים ואופן לא לעבור על החוק בשום תירוץ שהוא (מלבד, כמובן, במקרים שמדובר על הגנה על חיים או בחוק לא צודק במובהק). "מערכת המשפט והאכיפה מתייחסת לנסיבות, להיסטוריה של הנאשם ולסגנון ההתנהלות הכללי שלו, כתימוכין להבנת כוונותיו ומעשיו" כשבאים לדון בעונשו. הדיון על האשמה נסגר ברגע שהוא הודה בביצוע העבירה, לבית המשפט אין ברירה אלא להרשיע אותו, ואחרי שהוא הורשע אי אפשר להתעלם מהעובדה שהוא פושע שמנסה להתחמק מהעונש בתירוץ דבילי. אין לנו שום דבר מסביב. מה שיש לנו זה מצד אחד סוחר סמים שנתפס ומנסה לתרץ את פשעיו ומצד שני אנשים שכל כך רוצים להאמין לסוחר הסמים עד כדי כך שהם מוכנים להעלים עין מהעובדה שהוא מודה בביצוע פשע ומשתמש באחד התירוצים הדיביליים ביותר בהיסטוריה האנושית להצדיק את פשעו. אני מבין שיש לך סימפטיה לסוחר הסמים הספציפי הזה, ושאתה שונא את האנשים שהוא טוען שהוא ניסה להפליל, אבל זאת לא נראית לי סיבה מוצדקת להקפיא את השימוש בהגיון הסביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר ומזכיר לך שאני לא מדבר על סוחר סמים שמנסה לתרץ את עצמו ואתה - ברנש ממולח שכמוך, מפקפק בדבריו. אני מזכיר לך שאני מדבר על אדם שאתה יודע כי הוא דובר אמת. עכשיו אתה צריך לשווק אותו למערכת המשפט. במקום לדון במקרה אותו אני מציג, אתה מתעקש בכוח לסרס את המטאפורה שלי ולספר לי שהוא מסתיר את הקשרים שלו עם סוחרי סמים במשך שנים. סלח לי, אבל לא על זה דברתי. מעבר לכך, למשטרה יש מידע על סוחרי הסמים, גם אם אין לה ראיות על מנת לעצור אותם. אדם סוחר בסמים ואף אחד לא ידע עליו? ואז פתאום הוא בא מיוזמתו ומפיל את עצמו בפח כדי שהמשטרה תדע עליו? מאחר ושמת לב שיש מעשים שההגדרה שלהם כפשע תלויה בכוונות או נסיבות, זה מספיק. אתה טוען שזה רק במקרה של רצח, אבל זה ככה גם במקרה של דריסה, פריצה, שוד ואונס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר היחיד שאני, כבית משפט, יודע זה העובדות שמונחות בפני. עדיין אין לנו יכולת לקרוא מחשבות. אני לא "מסרס" את המטאפורה שלך, אני מנסה להסביר לך למה היא פגומה. אין לבית המשפט דרך לדעת אם הוא אדיוט באמת או מעמיד פני אדיוט, אבל ההנחה הסבירה שכל בית משפט יניח שהנתן מקרה כזה הוא שהוא אדיוט. "אדם סוחר בסמים ואף אחד לא ידע עליו? ואז פתאום הוא בא מיוזמתו ומפיל את עצמו בפח כדי שהמשטרה תדע עליו?" כאמור, אם הוא רוצה להפיל את מתחריו או אם הוא יודע שהוא הולך ליפול בכל מקרה. אני לא טוען שזה "רק במקרה של רצח" אני כן טוען שזה לא במקרה של סחר בסמים. החוק במקרה של סחר בסמים הוא מאד מפורש: "לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל" יוצאי הדופן היחידים הם: "מעבר בדואר", "מעבר בכלי טיס העובר בשמי ישראל ואינו נוחת בה", ו"כמות של סם מסוכן היכולה להיות, בתום לב ובסבירות, חלק מן המלאי הרפואי של כלי שיט או כלי טיס". שום דבר, כמובן, על מי שסחר בסמים על מנת להפליל סוחרי סמים. כמו שאמרתי, אדם כזה פשוט ילך לכלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאתה כבית המשפט יודע את החוק, אמור להיות מובן מאליו. העובדות המונחות בפניך הן כדלקמן: 1. בא אדם מיוזמתו ומציג בפניך סרטון ראיות שלכאורה מפליל גם אותו עצמו, בטענה שהוא נועד להפליל גם את השני שמופיע שם - עבריין ידוע. 2. אין זה מדרכם של סוחרי סמים להפיל את מתחריהם בצורה כזו. 3. אין כל מידע מוקדם לפיו האיש נוהג לסחור בסמים, ובאופן כללי האיש מהוגן ושומר חוק ולא קשור לגורמים עבריינים. 4. אין כל מניע מוכר לפיו האיש יסחר בסמים דווקא בזו הפעם. 5. המניע שכן מוכר למערכת היא פעילותו של האיש נגד סוחרי הסמים. לאור עובדות אלה, תאמין שהוא סוחר סמים או שתאמין שהוא נקט בדרך חריגה ואפילו מפוקפקת על גבול הפלילית, על מנת לקדם את שלטון החוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור עובדות אלה ברור שהוא סוחר סמים. הרי ראיתי את זה בסרטון והוא אפילו לא טוען שהסרטון מפוברק. את העובדה שאין לו עבר פלילי אני אקח לתשומת ליבי, ואם הוא גם יביע חרטה אני אשקול להקל בעונשו. אסור לבית המשפט לאפשר לאנשים לאנשים נורמטיבים לכאורה לפעול באופן פלילי "על מנת לקדם את שלטון החוק" עלאק. זה המהות של שלטון החוק, הוא חל על כולם. בלי זה פשוט תתן לכל נאשם שמוצא חן בעינך כרטיס: "צא מבית הכלא". שום בית משפט במדינה שאיננה רפובליקת בננות לא יפסוק אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הוא סחר בסמים, כנראה פעם אחת בלבד. זה לא סוחר סמים. כמו שאדם שכנראה שיקר פעם אחת בלבד, לא מוגדר כשקרן. גם מבחינת הגדרה לשונית וגם בעיני החוק, יש הבדל משמעותי בין אדם שזה מנהגו הקבוע, ובין אדם שעשה את זה פעם אחת - וגם אז מסיבה טובה. 2. כמה הסיבה טובה על מנת לפטור אותו מעונש, זה דבר התלוי בלשון החוק ובשיפוטו של השופט. אני מסכים עם הקביעה שלך כי אסור לבית המשפט לאפשר לאנשים לפעול באופן פלילי "על מנת לקדם את שלטון החוק". ולכן כתבתי שהכל תלוי בנסיבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. גם אדם שרצח פעם אחת אינו רוצח? אדם שאנס פעם אחת אינו אנס? גם יש הבדל בין אנס סדרתי למי שאנס פעם אחת, ובכל זאת, ברור ששניהם ילכו לכלא. לא? התירוץ "סחרתי בסמים על מנת להפליל סוחרי סמים" איננו "סיבה טובה". 2. את לשון החוק ראינו. שיפוטו של השופט, בהנחה שלא מדובר בשופט אדיוט או משוחד, לא ממש יכול להשפיע על מי שמתרץ סחר בסמים בתירוץ כל כך דבילי. אני אלך לקראתך, יכול להיות שהשופט יחליט שהנאשם לא בוגר מספק על מנת להבדיל בין טוב לרע (ולכן לא יכול לעמוד למשפט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מסתבר שזה ההבדל בין רוצח ואנס לבין שקרן או סוחר סמים. לכן לעניין ההגדרה, לא מדובר בסוחר סמים. השופט יכריע בשאלה האם הפללת סוחרי סמים היא סיבה טובה מספקת על מנת להחזיק סמים ולמכור לסוחרי סמים באופן נקודתי וחד פעמי, מהווה סיבה טובה. 2. את לשון החוק ראינו. אבל השופט יכול לפרש שכאן אין סחר בסמים כפשוטו, אם השופט יחשוב כמוני בנוגע לנקודה מס' 1. נדמה לי שנקודת המחלוקת בינינו נובעת מלכתחילה מעצם הגדרת המעשה. בעיני לא מדובר ב"סחר בסמים". "סחר" לא מתפרש אצלי כפעולה חד פעמית אלא התופעה, כמבנה כלכלי, כאמצעי פרנסה וכל הגדרה אחרת שתתפרש על דרך של קבע והמשכיות. עוד דוגמה: כשמכרת את הרכב או את הדירה שלך, הפכת לסוחר רכב/נדל"ן? זה מתאים להגדרה של "סחר"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. סוחר סמים נופל לקטגוריה של אנס, רוצח וגנב (קריא, פושע פלילי) ולא לקטגוריה של שקרן, אצן או סוחר נדל"ן (קריא, פעולות שיכולות להגדיר אדם רק אם הוא מבצע מספיק פעמים). לעניין ההגדרה המשפטית - מדובר בסוחר סמים. אי אפשר לקבל פטור מעונש על עבירה פלילית על סמך מספר הפעמים אותה ביצעת אותה. 2. השופט מכיר את החוק, לכן הוא לא יחשוב כמוך. כנראה שבשפת היום יום לא תקרא למי שגנב בזוקה פעם אחת מהמכולת השכונתית "גנב". אבל אם הוא היה נתפס, והיה עומד למשפט, הוא היה מורשע בגניבה, וחוקית הוא היה נחשב כגנב. לצורך העניין, יש הבדל בין שפת היום יום לשפה המשפטית. מבחינה חוקית כמו שראינו מי שסחר סמים פעם אחת הוא סוחר סמים. זה לא אומר בהכרח שסחר בסמים הוא המקצוע שלו, אבל זה כן אומר שהפשע שהוא ביצע הוא סחר בסמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. על סמך מה אתה קובע כי סוחר סמים נופל לקטגוריה של אנס, רוצח וגנב ולא לקטגוריה של שקרן, אצן או סוחר נדל"ן? מה הקריטריונים? לא מקבלים פטור מעונש על עבירה פלילית על סמך מספר הפעמים בהם נתפס העבריין מבצע אותה. אבל בהחלט זה קובע משמעותית את גזר הדין. ההבדל בין קנס או קצת עבודות שירות לבין ישלח אותו לכלא בלי להתלבט יותר מידי יכול להקבע על סמך נתונים אלה. 2. השופט מכיר את החוק. אבל את לשון החוק ניתן לפרש בצורה אותה הסברתי, ומשם ניתן - כמו בפסקי דין אחרים שניתנו, להחליט כי לא בוצעה עבירה על החוק, וגם אם כן, אולי ניתן להסתפק ב"נו נו נו". ולכן - כאמור, אני חושב שיש מקום רב להתלבטויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אין קריטריונים (ברבים), יש קריטריון (ביחיד). אם ביצעת פשע, הואשמת והורשעת אתה פושע. זה נכון עבור פשע/פושע באופן כללי וכל פשע באופן ספציפי. גניבה, רצח, שוד, אונס, בגידה במדינה, סחיטה באיומים, שוחד, טרור, עריקה, התעללות, הצתה וסחר בסמים אסורים כולם באותה קטגוריה. כן, אבל זה תלוי בחומרת הפשע וטיב בתירוץ/סיבה לביצועו. סחר בסמים הוא פשע חמור, והתירוץ של של סחרתי בסמים על מנת להרשיע סוחר סמים הוא דבילי. 2. אין דבר כזה בחוק "כאן אין סחר בסמים כפשוטו". אי אפשר להסתפק ב"נו נו נו" - לא רק שביצעת פשע חמור, ולא רק שיש לך תירוץ מטופש, אלא שברגע שנקבל תירוץ כזה כלגיטימי נבטל את החוק הפלילי למעשה. נראה לי שאני חוזר על עצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אבל אנחנו בשלב שלפני ההרשעה. אתה רוצה להרשיע אותו כסוחר סמים, בגלל שהרשעת אותו כסוחר סמים? הוא עדיין לא הורשע וטוען להגנתו כי הפעולה אותה ביצע איננה נחשבת "סחר בסמים" והוא עצמו אינו נחשב כ"סוחר סמים" - לפי הקריטריון אותו קבעת וניסחת. 2. יש דבר כזה בחוק. אפילו לא צריך להיות משפטן בשביל לדעת דברים כאלה. מספיק לקרוא חדשות על מנת לקרוא על מקרים בהם מתנהלים פלפולים משפטיים בשאלה תחת איזה חוק ניתן להכניס את המקרה והאם זה מתאים להגדרת החוק או שלפי נוסח החוק או הפרשנות המקובלת לחוק (על פי תקדימים או משהו), זה לא נחשב. כן. אנחנו קצת חוזרים על עצמנו. אבל מנסים לחדד את הנקודות. אם אתה מרגיש כי מיצינו, רב לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא, אנחנו בשלב הדיונים על העונש. את ההרשעה כבר קיבלנו ברגע שהוא הודה בביצוע הפשע. הפעולה שהוא ביצע נחשבת לסחר בסמים על פי לשון החוק (הבאתי אותה במעלה הדיון) ולא יכולה להחשב לשום דבר אחר. 2. כבר דיברנו על זה. יש חוקים בהם אותו מעשה יכול להיות כמה עבירות שונות (רצח, הריגה, רצח בכוונה תחילה, גרימת מוות ברשלנות...) ואז יש מקום למיקוח על העבירה, זה, כמו שראינו, לא המקרה בסחר בסמים, ברגע שסחרת בסמים והודת בכך, המיקוח הוא רק על העונש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אנחנו לא בשלב הדיונים על העונש, מכיון שיש עוררין על כך שהמעשה הוא פשע. 2. אני מבין שאתה לא מומחה למשפטים. היות ולא הצלחת להסביר במה המקרה הנידון שונה מרצח, פריצה, אונס, שוד ותקיפה, או לחילופין: סוחר רכב, סוחר נדל"ן, שקרן, רשלן וקשקשן, לא הצלחת לשכנע אותי כי האיש ניהל סחר בסמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אין שום עוררין על כך שסחר בסמים הוא פשע. שוב, זה לשוןן החוק המפורשת. 2. אני לא מומחה ולא מתיימר להיות כזה. בכל זאת ניסיתי להסביר. אמנם כשלתי בכך אבל זה לא מעיד על המומחיות שלי (שאין לי, אבל בכל זאת, גם אם היתה לי זה לא עדות). זה יכול להעיד על חוסר יכולת הסברה מצידי או חוסר יכולת הבנה מצידך. מן הסתם זה שילוב של שניהם. אז, הנה, אני אסביר לאט, תנסה לעקוב ובבקשה על תגיב מבלי שקראת את כל ההסבר. חוק העונשין מבדיל בין כמה סוגי של גרימת מוות: * הריגה - "הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה" * רצח א. "גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו" * רצח ב. "גורם בכוונה תחילה למותו של אדם;" * רצח ג. "גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה;" * רצח ד. "גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש." * רצח עם עזרה לנאצים: "מי שהורשע ברצח לפי סעיף 2(ו) לחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם" * רצח עם עונש מופחת א. "...במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש..." * רצח עם עונש מופחת ב. "...במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה, בנסיבות הענין, מתחום הסבירות הנדרשת..." * רצח עם עונש מופחת ג. "...כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו." * שידול או סיוע להתאבדות "המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד..." * המתת תינוק: "אשה שגרמה במזיד, במעשה או במחדל, למות ולדה שלא מלאו לו שנים עשר חדשים..." * גרימת מוות ברשלנות: "הגורם ברשלנות למותו של אדם..." להבדיל פקודת הסחר בסמים היא הרבה יותר מפורשת: "לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל" זהו, אין סעיפים אחרים שיכולים ליפול לאותו מעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. יש עוררין על כך שהפעולה המדוברת עונה להגדרה של סחר בסמים. זו היתה לשוני המפורשת בכמה הודעות. 2. אקח שורה אחת מכל הסעיפים שהעתקת הנה, על מנת להבהיר לך את מורכבותה של ההחלטה שאתה טוען שניתן לבצע בקלות ובלי להתלבט: * הריגה - "הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה" 1. צריך להוכיח שהנאשם היה הגורם. 2. צריך להוכיח שהמעשה או המחדל היו אסורים. 3. עד כמה הוא הגורם, על מנת לקבוע את חומרת העונש שלו, בסקאלה שבין המקסימום הקבוע בחוק - 20 שנות מאסר, לעונש קל. 4. היסטוריה פלילית/התנהגותית, על מנת לקבוע את חומרת העונש, בהתאם למטרות של ענישה, הגנה על שלום הציבור ושיקום. ואם נראה לך שהכל פשוט והכל נכתב ופורט בלשון החוק ועל כן אין מקום לדיון ושיפוט בנושא, מוטב שתקרא את הערך הריגה [ויקיפדיה]. על פי דוגמה זו, גם אם מצליחים להוכיח כי מעשה כלשהו בוצע, עדיין יש דיון משפטי בשאלה האם הוא עונה להגדרה של הריגה או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מה? תסביר לי איך יכול להיות שמי שסחר בסמים לא עשה פעולה שעונה להגדרה החוקית של סחר בסמים. 2. לא אמרתי ש"הכל פשוט" ובודאי לא ש"אין מקום לדיון ושיפוט בנושא". כתבתי שהמחוקק נתן לשופט מראש מספר סעיפים שונים שחלים על אותה פעולה על מנת לאפשר לו שיפוט בגלל שלא הכל פשוט. להבדיל, במקרה של סחר בסמים, המחוקק לא נתן לשופט כל כך הרבה אפשרויות, בגלל שזה דבר הרבה יותר פשוט, בגלל שהעונש הרבה יותר נמוך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא ניסיתי להסביר את זה לאורך כל הדיון? 2. אמרת שהכל פשוט. כך משתמע מדבריך: כל בית משפט ישלח אותו לכלא בלי להתלבט יותר מידי. בכל מקרה המחוקק נותן לשופט הרבה אפשרויות: 1. לקבוע האם בוצעה עבירה. 2. לקבוע את רמת אשמתו של מבצע העבירה. 3. לקבוע את הענישה בגבול שבין אפס ענישה עד לענישה המקסימלית הקבועה בחוק, בהתאם לנסיבות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |