בתשובה לאמיר, 24/04/02 22:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השאיפה החרדית אינה להחזיר את החילונים בתשובה, אלא לכפות את דרכם על יהודים טובים שאינם מאמינים שיהדותם תלויה בקיום פולחן דתי. אין סובלנות הדדית: הם רואים בי מוקצה, בעוד אני רואה בהם אנשים שרואים את העולם אחרת וזכותם לנהל את חייהם (הפרטיים והקהילתיים) על פי דרכם. המדינה החילונית הציונית אינה כופה סגירת בתי כנסת. עונג השבת שלי הוא ענייני הפרטי, וכמו שלא פוגע בי שדתיים מבלים בבית הכנסת אל להם להיפגע מבילוי שלי בקונצרט, מוזאון או רחצה בים בשבת. אף אחד לא מחייב אותם להגיע למקומות אלה אם אינם חפצים בכך - לא בשבת ולא ביום חול. אין זה מן הראוי שהמדינה תכתיב לאזרחיה מה מותר לאכול ומתי: מי שבוחר לאכול חמץ (או כשר) בפסח - שייערב לו. מה להם ולצלחתי? צה"ל מהווה כור היתוך כתוצר לואי, אך מטרתו הראשונה היא להגן על תושבי מדינת ישראל - כן! צה"ל מגן גם על החרדים, המשתמטים מכל חובה אזרחית, צבאית או חברתית-כלכלית במדינה בה הם חיים. חיילי צה"ל מחרפים את נפשם וגופם כדי להגן על כוווולם! לצערנו, בשלב זה ההשתמטות היא על פי חוק, אבל ישנם מספיק אזרחים המתגייסים (ולא רק לצבא) לטובת הכלל גם אם הם פטורים על פי חוק. אנשים הבוחרים שלא לעבוד ולהביא לעולם צאצאים לרוב צריכים לקחת אחריות ולפרנס אותם. אין סיבה בעולם שבעמל כפי אפרנס משפחה זרה!!! אין זה הוגן וגם לא מוסרי!!! רשתות ה"חינוך" החרדיות אינן מכינות את תלמידיהן לחיים של פרנסה מעמל כפיים, אלא לתלות בתמיכות חיצוניות. מדינה מתוקנת לא יכולה לסבול פרזיטים לאורך זמן!!! אפשר לשלב חיים דתיים עם שרות בצבא ועבודה לפרנסה, אבל להם נוח יותר לחיות על חשבוני. ושלא יספרו לי כמה קשה ללמוד "תורה" כל היום. קשה יותר ללמוד רפואה (למשל), בעיקר כאשר שכר הלימוד משולם מכיסי, ומחייב אותי לעבוד לפרנסתי גם תוך כדי הלימודים, וגם להשלים חומר חסר עקב שירות במילואים, וגם לתרום מזמני ה"חופשי" לטובת נזקקים. שלא לדבר על זה שאת לימודי הרפואה התחלתי אחרי שירות צבאי מלא! הלוואי ומדינת ישראל הייתה יכולה להתקיים ללא צבא! צא וחשוב: האם ניתן לאפשר לכל תושבי המדינה לא לשרת בצבא ולא לעבוד?! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאיפה החרדית מפולגת מספיק, ונעה בין ביטול הריבונות היהודית, לבין הקמת מדינת הלכה (שמתבססת על חוק בלבד). בכל מקרה, אינני יודע אם הם רואים בך מוקצה. הם רואים בעולם החילוני איום, ודי בצדק בהתחשב בהיותו הן הרוב והן המעמד השלט. קשה לאמר שהחרדים - או הדתיים בכלל - כופים עליך משהו בשבת. זכותך לנגן, זכותך לנסוע במכונית וזכותך להדליק אש. באשר לבילויים השונים - כבר הועלו הצעות מקרב גורמים דתיים (או חילונים, והדתיים הסכימו להן) לפיהן יותרו פתיחת בתי תענוגות בשבת. אין חוק שאוסר למכור או לאכול חמץ, אלא חוק שמחייב להסתיר את החמץ (אינינ חושב שזו דרישה מוגזמת שפוגעת במישהו באיזו דרך, יותר מהחיוב ללבוש בגדים ברחוב). תפקיד הצבא אינו להגן על תושבי המדינה, אלא להגן על המדינה. על תושבי המדינה אמורה להגן הנהגת המדינה. והרי החייל ומשפחתו היו מוגנים יותר אם היו בקנדה; מי שהיה סובל ממצב כזה הייתה המדינה. החרדים, כאמור, לא מעוניינים במדינה - לפחות ברמה ההצהרתית - והיא עבורם אומה ככל האומות, ולא שונה מבריטניה האימפריאליסטית או האימפריה העות'מנית. החרדים לא בחרו שלא לעבוד, זו תוצאה של חוק המדינה - מי שלא עשה צבא עקב תורתו אמונתו, לא יכול לעבוד. מעין נסיון לשבור אותם (אגב, אפליה לטובת המצפון החילוני, שלפי חוק, יכול לקבל פטור מהצבא ועדיין לעבוד). להגיד לך שזה מפריע להם? אני לא יודע, ואני מניח שהם מרוצים מהמצב בו הם לא צריכים להתערות בחברה. אבל את החוק הזה אי אפשר לתלות בהם, אלא ברשויות החילוניות-ציוניות. החינוך החרדי פועל כפי שפעל תמיד, עוד בתקופת הגולה. ייתכן ואם לא היו מחוייבים על פי חוק לעסוק בלימוד תורה כל היום, היו רבים מהם יוצאים לכלכל את אלו שנבחרו ללמוד עבור השאר. מי שמעוניין במדינה, שיגן עליה. מי שרוצה שאחרים יעבדו, שיאפשר להם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |