|
||||
|
||||
בסדר גמור. נעבור על הדוגמאות שהבאת. 1. שירי רוק ששורשיהם לא ברורים The House of the Rising Sun [ויקיפדיה] הוא ערך מכובד. שמספר לנו שבמקור זהו שיר פולק אמריקאי ותיק מאוד, ובגרסה המוכרת לנו של החיות קיבל עיבוד פולק-רוק. אם כן הוא פולק מצד האבא (השיר במקור) ורוק מצד האמא (הלהקה שנגנה אותו). אני חושב שקל לעמוד על הזהות הסגנונית בינו לבין לב זהב של ניל יאנג שהבאתי קודם. אני ובובי מקגי, כאן בביצוע של הכותב, לפני שג'ופלין שרה אותו, הוא שיר קאנטרי. ג'ניס ג'ופלין היתה זמרת בלוז. אם היא עשתה ב Summertime של גרשווין כרצונה, בטח שיכלה לעשות את זה לבובי מקגי. הייתי קורא לזה בלוז1, או בלוז רוק, בגלל סולו הגיטרה שהוא לא ממש בלוזי, ונשמע כאילו הקדים את זמנו בכמה שנים טובות. יש זמרים בודדים כאלה, שיכולים לקחת שיר ולעשות בו כרצונם, כמו שעשה ג'ו קוקר ז"ל ל"עם מעט עזרה מידידי" של הביטלס, כשהפך אותו מרוק לבלוז. רפסודיה בוהמית הוא יצירה מורכבת של פרוג רוק. הנושאים המוזיקליים בה מגוונים ממה מיה, אבל הנושא המרכזי (אמא, הרגתי מישהו) הוא בלדת רוק. צלילי השקט היה גם הוא שיר פולק במקור מלווה בגיטרה בלבד, שקיבל עיבוד מחודש של פולק-רוק. יסטרדיי הוא לא שיר רוק. הוריקן הוא לא שיר רוק. גם הללויה לא. 2. שירים ששרשיהם ברוק אבל הסטטוס שלהם לא ברור Walk this way הוא דוגמה נוספת לשיר שהולבש מחלצות חדשות. אכן זהו שיר רוק משנת 1975 שקיבל עיבוד מחודש של היפ הופ ורוק גם יחד. Da ya think I'm sexy באמת סובל מפיצול אישיות. העיבוד הוא בעליל דיסקו, אבל הזמר הוא רוקיסט ותיק, וזמר ענק, כך שהוא מושך חזק את השיר לרוק בשירה שלו. ______________ 1 אפילו שלמה ארצי אומר שג'ופלין שרה בלוז על בובי מקגי. |
|
||||
|
||||
אז ככה, על כמה שירים יש לנו מחלוקת על אם הם רוק או לא: * אני ובובי מקגי בביצוע של ג'ופלין * צלילי השקט *אתמול * הוריקן * הללויה נראה לי שכולם נחשבים כרוק על ידי רוב בני האדם, ואני משוכנע (ז"א זה מה שכתוב שם כרגע) שעל כולם יש מאמר בויקיפדיה באנגלית שמקטלג אותם כ(סוג של) רוק. עוד שני שירים אנחנו מסכימים שהם רוק: * בית השמש העולה בביצוע של החיות * רפסודיה בוהמית שניהם רוק מובהק, שניהם לא רוקנרול. לגבי הולכת ככה ואת חושבת שאני סקסי, נראה לי שאנחנו מסכימים הם לא רוק, ומסכימים שהוא צאצאים של רוקנרול, מכאן, המסקנה שלי היא שההגדרה שלך לא תקפה. |
|
||||
|
||||
לרגע חשבתי שאתה מתכוון להוריקן הזה ועמדתי לשפוך עליך את זעמי, עד שלחצתי על הלינק ונרגעתי. או יותר מדויק, הלכתי לשמוע את השיר שחשבתי עליו כדי להרגע. אח, Forever young. גיטריסט הרוק הלא-גיטריסט המחורע מכולם. |
|
||||
|
||||
כיף לשמוע (ולראות 1) את סטיוארט ואחרים רק מציע שבמקום להגדיר את הגבולות מהצד הרך המתקדם או המכסח תסכימו על דוגמאות מהצנטרום של הרוק (המוסיקלי לא התרבות) ומשם תסמנו בזהירות את נקודות הפיצול לסגנונות השונים 2. 1 יש מורות בתיכון של הצאצא שלא נטשו את המראה. 2 |
|
||||
|
||||
Da ya think I'm sexy הוא בכלל טייק-אוף מוזיקלי של רוד סטיוארט על להיט סמבה ברזילאי. לצערי אני לא זוכרת את שם הזמר. |
|
||||
|
||||
פורק פה פיסת טריוויה מיותרת מהזיכרון הפרטי לקולקטיבי: ביצוע עברי ללחן הזה, לא יודע של מי ובאיזה הקשר, המילים של השורות הראשונות בפזמון הן "עד לא, עד לא ידע/ עד לא, עד לא ידע". |
|
||||
|
||||
בשם אל אלוהי הצ'יזיות, מדובר בשיר הנושא של חלטורת פורים כלשהי, פסטיבל עם אילי גורליצקי וירדנה ארזי ועוד. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |