בתשובה לברקת, 15/01/16 9:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי, שאלה ממש טובה. אני קצת חולק על אריק וסבור שז'ול ורן שקדם הרבה לארתור סי קלארק ואסימוב הוא מד"ב פאר אקסלנס. ומי שירצה להרחיב בודאי יזהה את הפתיל המוביל מתיבת נוח והאודיסאה אל מחזור אופרות החלל "מלחמת הכוכבים". אולי עדיף לך לקחת את הסיפור (ההיסטוריה) של המד"ב ולכתוב ספר על הנושא. בטח לא חסר חומר לספר הזה והוא יכול להיות מוצלח מאד. א. קצת הגבלת את טווח הדיון כאשר הגדרת "לא פנטסיה" ולכן אני חושב שצריך לומר משהו על הכוכבת הראשית של הז'אנר הזה והיא הטכנולוגיה. נראה שהתאור של הגיבורה הראשית בספרי המד"ב hardcore עוקב אחר תולדות הציביליזציה שעברה מן העידן המודרני (בו הגיבורה הראשית היתה צעירה יפה ומבטיחה לפתור את כל בעיות האנושות על הצד הטוב ביותר) אל העידן הפוסט-מודרני שפרץ באוגוסט 1945 (ובו הגיבורה הראשית כבר מבוגרת, עגמומית משהו, ולפעמים אפילו זדונית ומורבידית). ב. העידן הזוהר שבצבץ בדיון כאן (במחצית השנייה של המאה ה-20 מראשית עידן החלל ועד מלחמת המפרץ) היה כנראה מין התפרצות הר געש שסימנה גם את המעבר מן המודרני האופטימי אל הפוסטמודרני הקדורני וגם אולי את קיצו של עידן הזוהר של כתיבת המד"ב. בסיומו של עידן זה הז'אנר נראה שנדד אל המחוז הטבעי יותר שלו, הקולנוע. בלאו הכי רוב הסיפורים ובפרט הקצרים של עידן הזוהר היו יותר קרובים לתסריטים (ע"ע אסימוב). בכך השלים הז'אנר מעגל שלם שכן ה"אודיסיאה בחלל" של קלארק נולדה כתסריט ורק אח"כ הפכה לספר. ג. כמו שכתבו כאן סדרת "חולית" היא חשובה בסאגה הזו. אני לא בטוח שנהנית/תהני בקריאה, משום שגם אם הסדרה הזו מנסה להעמיק באיפיון הספרותי והפסיכולוגי של הדמויות והתרבויות, ההצלחה הספרותית לא גדולה. (לא לחינם מדברים ומשערים הרבה על חלקו המצומצם של פרנק הרברט בכל ספרי ההמשך הרבים של הסדרה). יחד עם זאת כל קורא, יזהה מייד את האם הגדולה של הסדרות הקולנועיות "מלחמת הכוכבים" ואף "שר הטבעות". ד. הגנום המשותף (כפי שהוא משתקף בחולית), של ספרות הפנטסיה וספרות המד"ב, היא אחת מן הסיבות המסבירות עד כמה הדרישה שלך "לא פנטסיה" היא בלתי טבעית. אם לדייק, המד"ב הטכנולוגי הוא חוטר צעיר ופורה שיצא מגזע העץ הותיק והענף של ספרות הפנטסיה. לכן כל כך טבעי שכאשר הענף המד"ב הולך ומצטמק, האנרגיות הללו נשאבות חזרה לשאר ענפי עץ הפנטסיה (שר הטבעות, משחקי הרעב, הערפדים למיניהם). נראה שמה גמר את פריחתו של הענף המד"בי הוא שהמציאות האקולוגית סגרה את הפער אל המד"ב הפוסט מודרני המבשר רעות. העגמומיות צופת העתיד אינה נוטה לנחם עצמה בדיסטופיות טכנולוגיות. ה. שימי גם לב, שהסופר פיליפ ק דיק, שגם את הכרת בו כאחד מן המאסטרים של המד"ב, והוא בודאי מן הספרותיים יותר שבהם, הוא קצת סוכן כפול בדואליות מד"ב-פנטסיה. הפאן הטכנולוגי אצל דיק נוטה מאד לצד הפסיכולוגי והנפשי ולאו דוקא לצד החדשנות הטכנולוגית-גאדג'טאית. מדובר בעצם בפנטסיה המתחפשת למד"ב. ו. ואם דברנו על ההגירה לקולנוע, מה דעתך על Ex Machina (film) [Wikipedia]. לדעתי הכי קרוב למה שבקשת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון - ה"אודיסיאה בחלל" של קלארק נולדה כסיפור The Sentinel שרק אח"כ הפך לסרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. לא קראתי את ויקיפדיה בתשומת לב מספיקה. ננסה לתקן: ה"אודיסאה בחלל" היתה תסריט שכתבו קיובריק (הבמאי) וארתור סי קלארק שהתבסס על סיפור קצר של קלארק "הזקיף". במקביל לכתיבת התסריט כתב קלארק גם את רומן המד"ב "אודיסיאה בחלל: 2001". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חולית אינה "האם הגדולה" של שר הטבעות ולו רק משום שהאחרונה נכתבה כעשור לפני הראשונה (מעבר לכך שכל יצירת "הארץ התיכונה" התחילה עוד בתקופת מלחמת העולם הראשונה וההוביט יצא לאור בשנות ה30). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק לחלוטין. והקישור שלי בין ''חולית'' לבין ז'אנר הפנטסיה המודרני ''רעוע'' ביותר מהיבט אחד. למעשה רמזתי על כך באומרי שהפנטסיה (כולל סוגת המד''ב הטכנולוגי) בעצמו נובע מן המעיין של האודיסיאה הקלאסית וכו'. מה שהייתי צריך לכתוב, הוא על היחודיות של ''חולית'' כחוליה מקשרת בין העץ (ספרות הפנטסיה) לענף המד''ב. בצורתו ובנושאיו ''חולית'' הוא כבר אופרת מד''ב כמו מלחמות הכוכבים, אבל ברובד הספרותי שלו הוא ספרות פנטסיה ומיתולוגית, ממש כמו טולקין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו. ממליץ מאד על הסרט המוזכר, וממליץ עוד יותר לא להסתכל בערך הויקיפדיה שלו - ויקיפדיה טורחת לפרט את העלילה על ההתחלה ולקלקל את חווית הצפייה. ככלל, כשמקשרים לסרטים, עדיף לקשר ל-IMDB ולא לויקיפדיה, בעיקר מהסיבה לעיל, אבל לא רק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוחה לגבי התזה שלך, ש"המד"ב יצא מתוך הפנטזיה". המד"ב אמנם נוצר בד בבד עם התפתחויות טכנולוגיות 1 אבל לא יכול היה אחרת. מרגע שנולדה טכנולוגיית השיבוט, למשל, אי אפשר היה להסתפק באמירה "פרנקנשטיין יצר גולם במעבדה שלו" והיה צורך להיכנס לפרטים שאינם כוללים סתם לחיצה על כפתורים (או בעידן קודם, כתיבת השם המפורש או שיקויים של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד). אותו הדבר לגבי מסע אל הירח. ז'ול ורן היה פטור מפרטי הפרטים, כותבי שנות השישים כבר לא. אבל בהחלט יש משהו בטיעון שלך לגבי עיתוי כתיבתן של דיסטופיות ואוטופיות. כשמדורי העיתונים מציגים לנו גידול חסה בחלל, בתים חכמים, מכוניות ללא נהג וכולי, וטכנולוגיות תקשורת משמשות טרוריסטים פונדמנטליסטיים, מה אפשר לחדש?2 אולי לכן, היום האתגר הגדול של מד"ב, המבוסס על טכנולוגיות שמסירות את הקסם מן העולם, הוא לנסות להשיב את הקסם הזה באמצעים אחרים (דרך דמויות משמעותיות, דילמות חדשות וכולי). אגב שאלתי המקורית: לא יודעת לנמק את ההסתייגות (הרגשית) שלי מפנטזיה. אני מאוד אוהבת סיפורי אגדה קלאסיים ומעשיות למשל, מכל המקורות ההיסטוריים האפשריים, וגם אפוסים מיתולוגיים. אבל כשמישהו כותב אפוס עכשווי עם מפלצות ומכשפים וממלכות בעלות שמות אקזוטיים, זה לא זה. אפשר להמשיך ולהקשות מדוע מפלצת חייזרית מקובלת עלי רק כשקוראים לה EPRR-0205-X אבל ככה זה. גדלתי על "אני, רובוט" ו"הצלם" והכל מסתעף משם. (לגבי "ספר על הנושא" - ספר כמו שתיארת לא אכתוב, אבל נתת לי רעיון לפרויקט אחר ותודה על כך). 1 כתבתי על זה משהו פעם מזמן: https://avivamishmari.wordpress.com/2003/06/27/%D7%94... 2 יש לי עוד תהיות שלא קשורות הנה כלל, למשל האם טרנס-הומניות היא מציאות הכרחית שאליה אנחנו צועדים או שהתחזית הזו תימוג כמו שנמוגו התקוות למושבות אוטרקיות בחלל או על הים, אבל זה נושא לדיון אחר. 3 3 וכמובן, איפה הוא המקום לדיון אחר אם לא כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך אחדד ואדגיש את התזה שלי, משום שהיא נגדית לדברייך. המד"ב לא רק יצא מספרות הפנטסיה (ו"חולית" הוא בעיניי ספר פנטסיה המתחפש למד"ב) אלא יתר על כן: מי שרוצה לכתוב על סוגת המד"ב הטכנולוגי וקובע "לא פנטסיה" בהכרח יכשל. משום שספרות פנטסיה ומיתולוגיה, היא המתודולוגיה שבחרו סופרי המד"ב כדי להרכיב עליה את החוטר שלהם. גם ז'ול ורן וגם סופרי המד"ב של "עידן הזוהר" בחרו בז'אנרי ספרות פופולאריים, כדי להרכיב עליהם את הכתיבה על החדשנות הטכנולוגית (רומן ההרפתקאות ורומן הפנטסיה בהתאמה). אלא שהקשר בין סופרי המד"ב היותר מוצלחים לבין סביבת הפנטסיה (טולקין, "חולית") שממנה יצאו, היה כל כך מהותי ועמוק, שספרות המד"ב שלהם אינה בבחינת ז'אנר חדש ונפרד, אלא היא עצמה חלק מז'אנר האם ("מלחמות הכוכבים", "מסע בין כוכבים"). ז'אנר המד"ב הטכנולוגי נולד כתאומים לא זהים. אח אחד היה סופר שרצה לכתוב על חידושים טכנולגיים בצורה פופולארית ומושכת לקהל הבלתי מדעי. האח האחר בכלל רצה לכתוב על נושאים חברתיים ופסיכולוגיים (על הציוילזציה שלנו ולא על ציוילזציות חוצניות) במסווה של רומן על חדשנות טכנולוגית. וממילא מ-1945 כבר היה ברור שעידן הטכנולוגיה הוא מרכיב מרכזי במבנה החברתי-נפשי של הציוילזציה. בפרט תחת הגדרות החיפוש שלך ובכלל, ברור שהאח השני היה הסופר היותר מוכשר. וממילא גם האח הראשון שעיקר מעייניו בטכנולוגיה החדשה, נאלץ תחת חוקי הז'אנר בתוכם כתב (הרומן הבדיוני) להסתגל לחוקי הז'אנר של ספרות הפנטזיה. שימי לב, שרוב הסופרים שעלו כאן בדיון כוונו לכתוב על הציוילזציה שלנו ופחות על עתיד טכנולוגי לוט באפילה. לארי ניבן הוא דוגמה נגדית. לארי ניבן התעניין בעיקר בחידושים הטכנולוגיים ובמשמעותם, אבל גם ברקע הכתיבה שלו יושבת תבנית ארץ מולדתו (השמרן החדש של ארה"ב שהתחיל בשמאל של הקנדים ונדד לאט אך בטוח אל הימין החדש בנוסח ריגן). בהתאמה, גם הבנתי שניבן הוא אחד מהפחות חביבים עלייך ושימי לב שהוא דוקא מייצג את סופרי המד"ב שהתרחקו מאמא פנטזיה. לסיכום, רעיון טוב ומפרה, הוא להתרחק מטולקין ומ"חולית" כהורים הביולוגיים של ספרות המד"ב. יש ללכת עד ל"אודיסאה" של הומרוס כדי לאתר את המאגר הגנטי של הספרות הזאת. הנה כי כן כל סופרי המד"ב שאבו מן המעיין הזה, גם ז'ול ורן ובני דורו מרומן המסע וההרפתקאות וסופרי המד"ב מעידן הזוהר (1945-1995) מספרות הפנטסיה היותר חדשה. כאשר כתבת "לא פנטסיה", ניפית 90% מן הסופרים שאותם יצאת לחפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניות דעתי טולקין לא נחשב על ידי אף אחד כמעט כאחד מאבות המד"ב. אפילו לא דוד רחוק. אתה מוזמן לעיין בויקיפדיה (בערך מדע בדיוני) לאישוש העניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לכל הפחות לא התכוונתי לומר משהו כזה. בעיקרון הצעתי לחפש את האבות הגנטיים של ספרות המד"ב רחוק יותר (האודיסיאה היוונית וכו'). לחפש את האב הגנטי של המד"ב בסביבת טולקין משול לחיפוש האב הקדמון של ההומו סאפיינס בין מיני הקופים הפרימטים החיים היום. מה שכן רציתי לומר, הוא שאי אפשר לפספס את הקשר בין אופרות המד"ב בימינו (מלחמות הכוכבים ומסע בן כוכבים) לבין המיתולוגיה-פנטסיה של טולקין. המשותף המרובה אינו נובע דוקא מקשר אבולוציוני ישיר, אלא בעיקר מכך שהמד"ב העדכני הזה אמץ/יצא מסביבת ספרות הפנטסיה הישנה יותר. הקשר האבולוציוני הישיר יכול להיות דרך ספר אחר (ושוב אנו חוזרים ל"חולית"). מה שאני בכל זאת נאלץ לעשות בעקבות מה שכתבת הוא לשקול מחדש את התזה שהצעתי לברקת (ספרות הפנטסיה כז'אנר האב הבלעדי של ספרות המד"ב). יכול להיות שספרות המד"ב הקלאסית של עידן הזוהר שלה (1945-1995) צמחה מתוך יותר מז'אנר אחד. הרברט והיינליין שאבו יותר מספרות הפנטסיה ואילו אחרים היו קרובים יותר לז'ול ורן או למחברים פילוסופיים-חברתיים כמו אלדוס הקסלי או תומס מור. אם כך, מעניין מדוע המד"ב הקולנועי של המאה ה-21 הולך כולו בנתיב הפנטסיה? יתכן שההסבר הוא בסיפור הידוע לפיו המוגולים של הוליבוד חשבו שהצופה הממוצע של סרטיהם הוא בן 12-15 ולכן סרטים שאינם מתאימים לגיל הזה לא יצליחו בקופות / יכסו את ההשקעה. מן הסתם צופים בני הגילאים הללו פחות מתעניינים באספקטים הסוציאליים-חברתיים של הסרטים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |