בתשובה להפונז, 29/12/15 2:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם הבנתי אותך נכון, כוונתך שהתנפלות של צד פוליטי אחד על מנהיג הצד השני היא מדרך העולם ואין כאן מה להסביר. הנקודה היא שהדגש שלי לא היה על עצם ההתנפלות אלא על נושא ההתנפלות. הייתי שמח לומר שמדובר בתגובה צפוייה של ציבור אינפנטילי וגזעני, אלא שהמצב כאן הרבה יותר אבסורדי וחסר פשר. כל עניין הפליטים כולו טבוע בחותם של ציניות, צביעות, לשון כפולה ואינטרסים מתנגשים. הצופה מן הצד נותר במצב של תמהון וחוסר הבנה ולא נותר לו אלא לשער שהתגובות לעניין זה הן תגובות פאבלוביות המאפיינות את ההמון המגיב ולא איזשהן תובנות נסתרות. לא צריך, יום לימודים ארוך כדי להבין שישראל איננה בין היעדים המועדפים על פליטי סוריה ולא הייתי שם את כספי על כך שימצאו מספיק מועמדים על מנת למלא כל מכסה סימלית שתקבע. הצעות נואלות כמו שהוצעו כאן (כורדים דוקא?) והתגובה ההיסטרית וחסרת הפרופורציה של אנשי הליכוד ויש עתיד (http://www.mako.co.il/news-military/israel-q3_2015/A...) מלמדת על עומק הפרובינציאליות והשטחיות של הישראלי החדש. אין לי כל כוונה לעורר פרובוקציה מיותרת אבל להרגשתי הפליטים הסוריים באירופה נבדלים הרבה מאד מפליטי סודן או אריתריאה. אני מניח שפליטים נואשים בנוסח הקלאסי שמנסים לתאר שוחרי טוב תמימים, אפשר למצוא במחנות הפליטים בירדן ובטורקיה. לדעתי משאת נפשם של הפליטים הסוריים להגר לארה"ב, גרמניה, צרפת, קנדה, אוסטרליה וכן הלאה, היתה קיימת הרבה לפני המשבר הנוכחי בסוריה. המשבר הנוכחי והצורך האירופי להכות בדאעש וספיחיו, פשוט מייצרת להם הזדמנות לממש את חלומם. מבחינה זו המילה פליטים היא אולי נכונה עובדתית, אבל המילה המתאימה יותר היא מהגרים. העובדה שישראל תציע לקלוט 200 או 2000 מהם, לא תסיט את זרם המהגרים הזה אליה כשם שפעולות טרור בפריס אינן יוצרות גלי הגירה המונית של יהודי צרפת. בסה"כ מכל הפרשה הזו עולה שישראל 2015 היא בלתי מסוגלת לנקוט מדיניות רציונלית ומאוזנת נפשית בנושא ההגירה אליה, כמו למשל קנדה. עד כמה שהצלחתי להבין קנדה קולטת כ- 25000 פליטים, כאשר היא בוחרת אותם בעודם מחוץ לגבולותיה ע"פ כישוריהם והצרכים בקנדה ומתכננת לפזר אותם באופן מבוקר בתוך קנדה. מן הסתם ההנחה היא שהמהגרים החוקיים הללו יבואו על חשבונם של מהגרים בלתי-חוקיים, כך שתועלת מפעל התעמולה הזה, תעלה הרבה על הסיכון שבו. בכל מקרה, די ברור שהסיכון שקנדה נוטלת על עצמה כאן עולה הרבה מונים על הסיכון החזוי לישראל. כאשר ישראל מגיבה באפתיה ובחוסר אונים ולפעמים אפילו מזמנת באופן רשמי, מהגרים היוצרים עול נוסף על מערכת הבריאות והביטוח הסוציאלי התשושה שלה, ללא שום בקרה או בחירה רציונלית, ומצד שני מגיבה בהיסטריה חסרת שחר כאשר נשמעת המילה "ערבי", ברור שיש כאן אינדיקציה לבעיה הרבה יותר קשה במצב הנפשי של אזרחיה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |