בתשובה לאריק, 29/12/15 17:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדבריך, אסור היה לו לשלוח את המכתב או לשאול את השאלה? אם כן, אולי גם אסור לנו לנהל דיון תאורטי באייל, בשאלה האם ראוי לעשות טרנספר, לבעוט בילדות או להחיל עונש מוות על פושעים מסוימים. מה ההבדל? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה. לדברי הרב הטיפש הוא מסית ומדיח. הוא יהודון עוכר עמו ומוציא שם רע לכל היהודים. חרא בן חרא של בנאדם, ימח שמו ושם זכרו. רוממות אל בגרונו וחיתול צואה בידו. בדיוק בשביל אנשים כאלה המציאו את מחנות החינוך מחדש. הלוואי שמישהו יחנך אותו לאהבת ישראל. ________ כל זה לא באמת, כמובן. אין לי שום הכרות עם הרב הגאון, אבל לדבר סרה באנשים זה חינם. אם הוא יכול, גם אני יכול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צחקתי. אז מותר לדבר סרה באנשים, ורלוונטי לברר כיצד צריך לנהוג במידה ואנו צודקים בשיפוטנו. העובדה שאדם כלשהו לקח את דברי וסילף אותם או השתמש בהם לצרכיו שלו, לא אמורה לעמו לחובתי, לא? ובעודי כותב את השורות האלה, החילותי מפקפק בעצמי. הרי כבר אמרו חז"לינו: חכמים הזהרו בדבריכם וכו'... וכאן אני בפלונטר. מצד אחד אני רואה כי חז"ל השיתו אחריות על החכמים להזהר בדבריהם, שמא יקומו אחרים ויפרשו אותם שלא כהלכה ובכך יגרמו נזקים. מצד שני, במצב כזה לא ניתן להורות הלכה או חוק או לנהל דיון. הרי כל אידיוט יכול לקחת דיון לגיטימי על עונש מוות פורמלי, ולצאת להרוג את החלאה שלדעתו מגיע לו עונש מוות כי שמע שהוא אנס חלאה או שהרביץ לאשתו או משהו כזה... ואני תוהה, ברצינות. איפה הקו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסיר בפניך את הכובע. התשובה שלי היא הגבלה עצמית דו ראשית. מצד אחד יש דברים שהם בנורמות המוסר הציבוריות למרות שאינם בחוק, ומי שעובר עליהם זוכה להוקעה ציבורית. ומצד שני בחברה מתוקנת האדם לוקח אחריות על מעשיו ומשתמש בקומון סנס וחושב קצת לפני שהוא פותח את הפה. וככל שהוא אדם חשוב יותר כך הוא צריך לחשוב יותר לפני שהוא פותח את הפה. וזו המהות של דברי חז''ל, לדעתי. בעצם שני הראשים האלו הם שני צדדים של אותה מטבע, ששמו חינוך. לכן, לדעתי, האמירות של מירי רגב, למשל, מקוממות. אילו היתה סתם אדם מהרחוב היתה זכותה לדבר כך, אבל מח''כ, ועל אחת כמה וכמה משרת התרבות והחינוך הציפיות לריסון עצמי גבוהות יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא שרת החינוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין לגמרי את עמדתך. עדיין, צריך להורות את הדרך להמונים, ולא ניתן להתעלם גם מהחלקים הקשים לעיכול. ניקח לדוגמא את הרמב"ם שמהווה קונצנזוס. גם הוא פסק והפיץ את פסיקותיו, וכמו שעולה מתגובה 666032 ומדבריו של מלאכי, נראה שיש כאלו שיוציאו את דבריו מהקשרם או יחליטו לפעול על דעת עצמם. גופשטיין - למשל, הוא אדם חכם. הוא לא יגיד שכולם צריכים עכשיו לקחת לפידים ולשרוף כנסיות. הוא מצפה מהממשלה שתעשה את זה - וזה באמת מה שכתוב ברמב"ם "אם יד ישראל תקיפה". והממשלה צריכה לדעת אם ידה תקיפה מספיק על מנת לבצע צעד שכזה1. אבל יקום קנאי מטורלל אחר בנוסח שליסל, ולאחר עיון מעמיק ברמב"ם ילך לטמבור ויקנה קצת טינר... בלי לבדוק אם בסמכותו לעשות את זה ואם זה עומד בקריטריונים הנדרשים. אז מה? לאסור על הפצת ספרות הקודש? ואולי לאסור על הפצת החוק או פסקי דין שבהם מתירים הגנה עצמית לסוגיה? או את פקודות הפתיחה באש? אין לדבר סוף. ________________ 1 כמובן שיש בעיה כשהשיקול המנחה את הממשלה זה אם המעשה בכלל "מוסרי" ולא מה המחיר המעשי של פעולה כזו מבחינת בטחונם ורווחתם של היהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים עם התאור שלך של קנאי שמעיין ברמב"ם ומחליט שזכותו (מה זכותו? חובתו!) לשרוף כנסיות, או משפחות בביתן. ברוך גולדשטיין, יגאל עמיר ושליסל לא החזיקו מעצמם פוסקי הלכה. הם לקחו בסך הכל צעד אחד קדימה ממה שהם שמעו מהרבנים שלהם. הם כולם ניזונו מאווירה בסביבתם שהפכה את מושא ההרג שלהם למשוקץ מספיק, לפוגע מספיק בערכים שלהם, ללא-אדם מספיק, כדי שהם יחשבו שחובתם המוסרית היא לבצע את הפיגוע. גופשטיין, מרזל ודומיהם מהלכים על הקצה ובודקים כל הזמן את הגבול. לכן הם יודעים טוב מאוד איפה הגבול ומתוחכמים מספיק לא לחצות אותו, לפחות לא להתפס חוצים אותו. הרבנים שמדברים "תאורטית" הם המסוכנים. הרצי"ה מעולם לא דיבר תאורטית. הוא דיבר מעשית לגמרי. היתה לו דרך ארץ שהוא ניסה להנחיל לתלמידיו ולא כל כך הצליח.איני יודע איך הפכו תלמידיו של הרצי"ה לקיצוניים כל כך, עד שהרב דרוקמן נחשב אחד המתונים ביותר ביניהם. הרב "גולדשטיין הוא זכר קדוש לברכה" אבינר, הרב דב "מדובר בהסכמה לספר בנושא הלכתי טהור" ליאור, הרב אליעזר מלמד, אלו מורי הדרך שהשליסלים והגולדשטיינים הבאים שומעים. הם מדברים משני צידי הפה שלהם בדיוק כמו שדיברו הרבנים של יגאל עמיר. יש להם plausible deniability (יכולת התכחשות סבירה?) יגאל עמיר מצוטט אצל כרמי גילון כך: ""ללא פסק הלכה או פסק דין רודף שחלו על רבין מפי מספר רבנים הייתי מתקשה לרצוח. אם לא היה לי גב… לא הייתי פועל". בספר של דביר קריב שיצא לאחרונה מסופר שעמיר הבין לפחות משלושה רבנים שעל רבין חל דין רודף- הרב דוד קב, מבכירי הרבנים של ישיבת 'כרם ביבנה', שבה עמיר למד; הרב שמואל טל, ראש ישיבת 'תורת חיים', אז בנווה דקלים; והרב משה צוריאל מישיבת 'שעלבים'. אה, הוא לא הבין נכון. אולי אם היו מדברים ברור הוא היה מבין נכון. טפו עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז שליסל הוא לא קנאי שמעיין ברמב"ם ושומע קולות אלוהיים מז'אן ד'ארק? ולצורך הדיון, אחת היא לי אם הקנאי עיין ברמב"ם או בדברי רבותיו. הנקודה היא שזה טיבם של קנאים. הם מאבדים שליטה. הם לוקחים את זה מעבר לגבול ובהתעלם מהקריטריונים שנועדו להסדיר את הדברים. בתקופה טעונה כל כך, כשהרפורמים והסתיוים עושים מאמצים גדולים כדי לספר לנו שאסור להרוג מחבלים ושלא זו דרך היהדות וכו', אדם שגר באזור מסוכן ומחזיק נשק או נוהג במכונית ורוצה לדעת כיצד עליו להתנהג במקרה סכנה, מה הקדימויות, לאיזה מצע עליו להצביע וכו' במצב כזה ספר תורת המלך יכול להבהיר נקודות רבות. כמובן שאנשים יכולים להוציא את הדברים מהקשרם, כפי שהדגמתי בתגובה שציטטתי בהודעה קודמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, זה טבעם של קנאים, אבל הם לא פועלים בחלל ריק. הם באים מרקע שמצדיק את המטרות שלהם, ולא פוסל מכל וכל את השיטות שלהם. אם אומרים ברוך גולדשטיין טעה, יגאל עמיר טעה, הכוונות שלהם היו טובות אבל אסור היה להם לעשות את מה שעשו, זה מכשיר את המעשים שלהם ואת הטרוריסט היהודי הבא. ברגע שיש ציבור שמאמין במטרות של הקנאי ומורי הלכה שלא מוקיעים את השיטות שלו, הקנאי מקבל לגיטימציה ללכת עד הסוף, והוא צודק לחשוב שהוא בסך הכל מוציא עבורם את הערמונים מהאש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע... אם אומרים שאדם טעה, זה מכשיר את המעשים שלהם? אם אני אומר שמישהו טעה, זה אומר שרק שוטה יחזור על הטעות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה מכשיר. אם אני אומר שגולדשטיין ועמיר טעו, זה מכניס את אופן הפעולה שלהם לרשימה של אופני פעולה אפשריים, חלקם נכונים וחלקם טעות. ומה שטעות היום יכול להיות נכון מחר. אופס, גם שריפת הכנסיות של מחר היתה טעות. אולי רצח פוליטי לא יהיה טעות מחרתיים? ועוד- האם אפשר להגיד שההוטו טעו כאשר הם עשו רצח עם בטוטסי? שבין לאדן טעה כשתכנן את הפיגוע בתאומים? שסמיר קונטאר טעה כשרצח את משפחת הרן? כל מה שהוא פחות מגינוי מוחלט נותן לגיטימציה לאפשרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון לסטיקר- אייכמן טעה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש טעויות של "אופס" ויש טעויות שהערסים מכנים "טעות של בית סוהר". אבל גם מה שפשע היום יכול להיות נכון מחר. אין לך אחריות על זה, בעיקר כשהחוקים והפוליטיקלי קורקט משתנים כל הזמן. למשל - עומואים. בשונה מאותם אנשים שמסתמכים על קודקס חוקים בן אלפי שנים, ומתעקשים שלא לשנות אותו. כפי שכתבתי בתגובה 662495 ובתגובה 664392 ובתגובה 665978 והמסתעף, בעיני יש הבדל חריף ונחרץ בין מעשיו של קונטאר למעשיו של גולדשטיין. לכן קונטאר יקבל ממני גינוי חריף ומוחלט, וגולדשטיין לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את כוונתך ומסתייג מהגישה שלך באופן קיצוני ומוחלט. תקצר היריעה. אבל לצערי הרב אתה בחברה טובה. הדים לגישה הזו נראו בסקרים אודות עונשם של מורשעי המחתרת היהודית המקורית, בקציבת עונשם ובחנינה שזכו לה לבסוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזהר, אתה מתקרב לאזור נוחות של הנמר. כשנחזור לעסוק במדידה, הערכה בהיבט התמיכה הדרוש לטרור תן צפצוף. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |