בתשובה לאריק, 27/12/15 23:22
הערך שלי יותר ארוך 670441
נמר טמילי • בתשובה לאריק יום ב', 28/12/2015, 14:40
באדר מיינהוף כמו קבוצות אחרות נוסדה ונתמכה אידיאולוגית ע"י מפיצי קומוניזם וסוכניהם.
רבים מבני משפחתי עברו על החוק בשל אותה אידיאולוגיה ונרדפו ע"י השב"כ. הכתובות שריססו הכילו דברי נאצה וביקורת כלפי השלטון לצד תמיכה באותם רעיונות עילאיים. ההבדל לעומת נוער הגבעות של היום הוא שאף אחד לא קרא להם קבוצת טרור כי הדה-לגיטימציה של השנים ההם לא זלזלה בהבדל המהותי בין מרססי כתובות ופעולות שמטרתן העלאת מודעות מוסרית בקרב העם לתוצאות המדממות והאכזריות של הטרור הערבי. השב"כ הגדיר את הקבוצה כמסוכנת ורדף את חבריה גם ללא ההגדרה המטופשת.

באדר מיינהוף וקבוצות טרור אחרות אינם מעידים על הכלל כי הגדרות מטיבן שואפות להכליל ככל הניתן במסגרת גבולות הדיוק והסטיה.
ברמת ההגדרה המצוי והשכיח הוא שרוב קבוצות הטרור נתמכות ע"י אוכלוסיה.
לצורך הגדרת טרור זה לא משנה אם 10% או 90% אלא שההבדל והעיקרון הוא תלוי המסה.
אפשר לטעון שהגדרת האוכלוסיה היא המפתח ואפילו לטעון שמשפחה או כת או כל קבוצה מעבר לזוג נחשבת כאוכלוסיה לצורך קישוש ההאשמה.
ההבדל מתברר כשמנסים להבין מה התועלות שמספקת אוכלוסיה שאין לחבורה מצומצמת. אותו עקרון מסתתר בהגדרת אידיאולוגיה.

מה שהופך רעיון של אדם פרטי לאידיאולוגיה הוא תהודה תודעתית. אותה מסה מבוססת כמות אינה הפרמטר היחידי להגדרת אידיאולוגיה או טרור אבל היא חלק מהשוני המהותי בין הדברים והסיבה שהצמיחה את ההגדרות.

הטרור הערבי נתמך ע"י רוב האוכלוסיה ברמה האידיאולוגית, הפרקטית, השלטונית, מוסרית, תקציבית וערכית. גם ההסתייגות שתמצא (צריך לחפש) נוגעת לאפקטיביות המדינית או משמשת כעלה תאנה תקשורתי בפני המערביים. אותם מנהיגי ערבים שמגנים טרור תומכים בו בצורה מפורשת כשהם דוברים ערבית.
המקאוואמה מוסכמת על כולם.
אותה מקוואמה, שאותה המחנה שמסייע לבסס אנטישמיות כנראה שלא מכיר או ממעיט בחשיבותה מבוססת על פרשנות ערבית של החוק הבינלאומי:

מותר לעם כבוש להתנגד.

אין הגדרה לסוג ההתנגדות.

שני סעיפים אלה בתרבות הערבית והפלסטינית, לצד אנטישמיות שמעוגנת בתרבותם מזה מאות שנים הביאו להסכמה גורפת בין תנועות חילוניות ודתיות שרציחת יהודים מוצדקת, ולראיה- אפילו החוק הבינלאומי מאפשר זאת. אין מנהיג ערבי שלא תומך במקוואמה.

החוסן המוסרי של היהודים והצדקת קיומה של המדינה אינו תלוי בהצהרות האו"ם ולא בפרשנות לדבריו. החוק הבינלאומי לא מונע מאיתנו להפציץ ריכוזי אוכלוסיה בעזה.
זה אנחנו שמרחמים. המוסר ולא רק היהודי מתבטא בסייגים.
אותו מוסר אוניברסלי השולל רצח של חפים מפשע והוקאה גורפת של קבוצות טרור הוא חלק מהתרבות המשותפת לכל האוכלוסיה היהודית.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות