בתשובה לאביר הקרנפים, 24/12/15 18:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חזונם של נביאי ישראל: ציון במשפט תפדה, ושביה בצדקה. "למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה" – בדברים אלה קרא הנביא לסידור נכון של מצוות ד'. מצוות הא-לוהים בנויות כפירמידה. יש לבסס את הקומה הראשונה, היא קומת המשפט והצדקה, ולדרוש את צדקתם של אלה שאלה שאינם זוכים בו בשל חולשתם – הגר, היתום האלמנה ודומיהם. לאחר מכן חובה עלינו לבנות קומות גבוהות יותר, וגולת הכותרת היא הקדושה הטהרה והמקדש. דברי רבי יהודה הלוי חריפים מאוד: "...כאשר המרו בני ישראל עד שהתחילו להקל במצוות השכליות ובדרכי ההתנהגות אשר אין כל חברה יכולה להתקים בלעדיהן, כאשר לא יוכל היחיד להתקים בלא ספוק צרכיו הטבעיים מאכל ומשתה ותנועה ומנוחה ושנה ויקיצה, ועם זה החזיקו עוד בעבודת הקורבנות ובדומות לה מן המצוות הא-לוהיות השמעיות, הודיעם הא-לוה כי הוא היה מסתפק בפחות מזה, באמרו להם: מי יתן ושמרתם את המצוות אשר החברה הפחותה והשפלה ביותר מקבלת עליהם, והן הצדק וההטבה לזולת וההודאה לא-לוה על חסדו, כי התורה הא-לוהית לא תשלם כי אם לאחר שלמות החקה החברתית והשכלית...". הרב יובל שרלו (ההדגשה שלי) חיילים במלחמה חיילים לא צריכים לחשוב מה נכון ומה לא. יש להם פקודות והם מבצעים אותם. אם הפקודות הן לא להגרר אחרי פרובוקציות, או אם הפקודות הן לירות ורק אחר כך לשאול שאלות, החייל בכל מקרה צריך בסך הכל למלא אותן. אם הפקודות הן להטיח עוללים על הסלע אני חושב שדגל שחור מתנוסס מעליהן. מחבלים במאמץ המלחמתי - ראה תגובתי לנמר הטמילי פוגם קשות בהרתעה - זה נתון לויכוח. אבל בוא נניח לצורך הדיון שאתה צודק, ואנחנו יכולים באיזה אופן "לנצח" על ידי הסלמה קיצונית של הסכסוך. מה נרוויח ומה נפסיד? נרוויח פיסת קרקע ונפסיד את המטרה, מה שעבורו הדודים שלי הקימו את המדינה. למה "בצלם" לא מחלקים מצלמות ליהודים ? אתה שואל ברצינות? כי "בצלם" דואגים שאנחנו נהיה בסדר, לא שהערבים יהיו בסדר. אתה מצפה שבצלם ידאג שהערבים יהיו בסדר? בשביל זה הוא צריך להיות חלק מהצד הערבי. אנחנו לא צריכים לדאוג למוסר של הערבים, רק לזה שלנו. אתה כל הזמן שוכח שאנחנו כח כובש ביהודה ושומרון. העימותים הם בין צבא לבין אוכלוסיה אזרחית. יש חוסר איזון בנוי בסיטואציה הזו, ואני לא יודע מה הדרך להתגבר על חוסר האיזון הזה. אבל לחייך מול פרובוקציות זו לדעתי שיטה טובה יותר מאשר לרוצץ עוללים. בציד חוסר האיזון הוא הפוך- הניצוד הוא החלש שיש לו רק את זריזותו כדי לברוח ולצייד יש את העוצמה. אם אתה חושב שהחייל צריך לבעוט בילדה אני לא מבין איפה הצייד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חזונם של נביאי ישראל. א. אני לא רואה איך הדברים שאתה מצטט בשם יובל שרלו מוכיחים את הנקודה שלך. מילא היית מביא את דברים של פוסק או הוגה דעות ידוע ומקובל בספרות היהדות, אבל אתה מביא אישיות שנויה במחלוקת שקמו עליה עוררין רבים גם בציבור הד"ל. בנוסף, דבריו אינם מתייחסים לנושא בו אנו דנים - התנהלות נכונה בזמן מאבק לאומי או מלחמה מול לאום אחר. ב. אם אתה חושב שפקודות להטיח עוללים על הסלע הן פקודות שדגל שחור מתנוסס מעליהן, נראה שאתה מסתייג עמוקות מחזונם של נביאי ישראל. אז אתה בוחר בחזונם של נביאי ישראל, או שאתה בוחר במה שמתחשק לך ומספר שזה חזונם של נביאי ישראל, בהתעלם ממה שלא מוצא חן בעיניך? פקודות. חיילים צריכים למלא פקודות. אבל השיקולים העומדים בפניו של המפקד בנותנו את הפקודה, צריכים להיות טקטיים ואסטרטגיים - לנצח בקרב ובמלחמה תוך מינימום נפגעים לכוחותינו. השיקולים שאתה מצביע עליהם אינם טקטיים או אסטרטגיים, הם שיקולים כביכול מוסריים, שמתעלמים מהיתרון הטקטי או האסטרטגי, העיקר להיות "מוסרי". ומה מוסרי בכך שאנשינו נפגעים על מנת להמנע מפגיעה באויב? הרתעה. אם אני צודק, הרי שהניצחון וההרתעה יתנו לנו שקט. שקט לא ירוויח לנו פיסת קרקע, שקט ירוויח לנו את חייהם ובריאותם של אנשינו וילדינו. הדודים שלך הקימו את המדינה כדי שיהודים יוכלו להלך בה בבטחון, בלי שיצטרכו לסובב את הראש לכל הכיוונים בהולכם ברחוב, מחשש שמא איזה אורק מסתער לעברם מנופף בסכין. הם לא צריכים להשמר ולשקשק מפחד בכל פעם שהם עוברים ליד אתר בניה, ערבי עובד עיריה אוחז במגרפה, או כשעובר בסביבה טרקטור. האם הדודים שלך הקימו את המדינה כדי שהחיילים שלנו יספגו נאצות והשפלות מאיזה גור אורקים משוקץ? למה בצלם לא מחלקים מצלמות ליהודים? אז כדי שאנחנו נהיה בסדר, הם שמים עלינו לנוגשים את הערבים, אלה שמתוכם יוצא הטרור, אלה שמצדדים באינתיפאדה וסכינים ודעא"ש? זה נראה לך הגיוני? לאור פעולות כאלה, באמת נראה לך שהמטרה שלהם היא שאנו נהיה בסדר? אני לא חושב שאנחנו כוח כובש בארץ ישראל. אתה שוכח שגם לנו יש שם אוכלוסיה אזרחית, שהצבא שלנו צריך להגן עליה. אתה שוכח שהצבא שלנו נמצא שם לא רק כדי להגן על האוכלוסיה האזרחית שלנו הנמצאת מעבר לקו הירוק, אלא כדי לשמור שהאורקים לא יגיעו אליך הביתה, כשם שעשו באינתיפאדה השניה. אכן, יש חוסר איזון בנוי בסיטואציה בה מכל מקום יכול לצוץ אורק ולעשות כל מה שבא לו, ואילו אנשינו כבולים באינספור מגבלות והתייפיפויות, ובנוסף לכל מחלקים לצד המפגע מצלמות כדי לשמור שחס וחלילה לא יתפתח איזון שיצור הרתעה ויביא קצת שקט. נדמה לי שאתה מפספס חוקים בסיסיים של טבע ומציאות. הניצוד לא חייב להיות חלש או זריז. באופן כללי אמורה להיות לניצוד אפשרות לנגוס בפיתיון - כמו דג שאמור לטרוף דגים קטנים ממנו, או דב שאמור ללקק דבש. רק שכאן יש נסיבות מיוחדות - הצייד מנצל את ההתנהלות הטבעית של הדברים, כדי ללכוד את הניצוד. אני חושב שהחייל צריך לבעוט בילדה ואני חושב שצריך לאסור על צלמים ומצלמות - כי אין צורך להבליט את זה, היות וזה לא מצטלם טוב. אילו היו אוסרים על צלמים ומצלמות, אילו היו שוברים מצלמות לכל הפרובוקטורים המגעילים שמתרוצצים בהתרגשות וציפיה ומצלמים מכל הכיוונים כדי לתפוס את החייל באם יפול בפח, היו לנו הרבה פחות פאדיחות והרבה פחות סרטונים ערוכים, שקריים ומגמתיים בהם "בצלם" משתמש כדי להשחיר את פניה של ישראל בעולם. אמור לי: מה אתה מרגיש כשאתה רואה את כל הערבים האלה חגים כזבובים סביב צבי פצוע, ומצלמים בלהיטות ובהתלהבות את החייל הניצב חסר אונים מול השרץ הקטן והמגעיל ההוא? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |