|
||||
|
||||
בסדר. אנסה שוב. אתה אומר שהקריטריון שלי מעורפל וקשה להבנה ונקבע לפי החלטה שרירותית שלי. ננסה מטאפורה אחרת? כשאתה שם סוכר בקפה, אתה מתכוון שסוכר יתן טעם לקפה. המוצר הוא הקפה. כשאתה אוכל טופי בטעם קפה, אתה מתכוון שהקפה יתן טעם לסוכר. המוצר הוא סוכריה. על פי ההקבלה הזו אני טוען שקל לדעת מה המוצר, ולדעת שזה לא המוצר גם במקום אחר בו הוא מופיע כטפל למוצר עצמו. |
|
||||
|
||||
אבל אתה מבין 'קל לדעת' זה לא נימוק, בייחוד כשאחרים נתנו לך נימוקים יותר רגורוזיים למהו מוצר, מה מאפיין אותו, ומה מגדיר אותו, במונחים של כלכלה וכסף ושימוש ובעלות, לא במונחי 'קל לדעת'. עצם התארכות הפתיל הזה מראה שלאחרים לא קל לדעת או חמור מכך - קל להם לדעת, והמסקנה של הידע הזה הפוכה משלך. |
|
||||
|
||||
כן. כמובן. נותנים לי השוואות שאינן דומות. מעקרים את המושג כולו כדי שלא יכלול אפילו זונה, רק כדי שלא יכלול גם ''דוגמנית עירום'', ומותחים ומגהצים ומתחמקים. מי שמתמקד במונח הקיים ''מוכרת את גופה'', וזוכר שהמושג מקובל ומתייחס לזונה, יכול להתבסס על הסיבה בשלה הזונה נחשבת כמוכרת את גופה ולדעת בקלות מה המוצר. מי שיוצר שיחדש שבו או שאף אחד לא מוכר את גופו או שכולם מוכרים את גופם, ודאי שלא ידע. ואותי האשימו בראיה של שחור ולבן... |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |