בתשובה לנמר טמילי, 10/12/15 23:06
זמינות כלי נשק והתאבדויות - המקרה האוסטרלי 669534
"מי שרוצה למות ימצא דרך" זה משפט נכון רק בחלקו. כל אנשי בריאות הנפש (ואנשים שעוסקים במניעת האבדנות אינם חולקים על העובדות הללו) ששמעתי במשך שנים (כך גם במחקר המצורף שבדק את הנתונים)אומרים שאחוז מסויים, קטן בחלקו היחסי, ישוב וינסה להתאבד ולבסוף יצליח. מרבית המנסים להתאבד ונכשלים (ורוב המנסים להתאבד נכשלים) נשארים בחיים. מכאן שזמינות של נשק קטלני, לעומת כדורים או אמצעים אחרים שכושלים (כטביעה, סליחה ומחילה על המקאבריות, ואכילת סופגניות) תגדיל את שיעור ה"מצליחים".
לגבי איסוף הנשקים, זכור לי (ודברנו על כך כאן בעבר) שכאשר נאסר על שומרים, מאבטחים וכ"ו לקחת את נשקם לביתם, ירד מספר הנשים שנרצחו ע"י הבעל.
לגבי ההנחה שבשורה האחרונה, בעיני לא סביר בכלל שכן מספר הפשעים "הביתיים" (לא מדובר כרגע בטרור) שנבלמו ע"י המחזיקים נשק בביתם, זעום.
במחקר המצורף שעקב אחר המנסים והמצליחים להתאבד בתקופה של 7-11 שנים שנים, מתוך 900 מנסים, 400 ניסו שוב. יותר מחצי לא שבו לנסות ובניגוד לשיעורי ה"הצלחה" באמצעים אחרים שהם נמוכים למדי, בתלייה (80%) ובנשק (100%) ה"הצלחה"גבוהה במובהק. לא ניתן לאסוף חבלים מבתים אבל בהחלט ניתן להקטין ולהגביל את מספר כלי הנשק (שכ"ג, בשבילך..) שאזרחים יורשו להחזיק.

השיטה ש"עובדת" תמיד: נשק חם.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים