|
||||
|
||||
מסכים שיש הבדל בין אהבה לבני אדם לבין אהבה למדינה וברור שיש הורים שיבכו למראה תמונת ילדיהם שאותם הם רואים שעתיים בשבוע לעומת הורים שמקפידים לאהוב אותם מקרוב ובנוכחותם. אבל בפטריוטיות כמו באהבה אין באמת חוקים. אפשר לאהוב רק חבל ארץ אבל אני מתקשה להבין כיצד אפשר לאהוב רק את התרבות ולהתעלם מכור מחצבתה והנופים שהשפיעו עליה. הפטריוטיות שהפכה לרגש מוקצה מחמת מיאוס (הסקוטים אחלה) היא רגש חיובי טבעי ובריא לנפש כל עוד הביטוי או תיעול הרגש חיובי ומוסרי. יש נבלים שבשם הדגל ינצלו את ההזדמנות להתעלל באחרים ויש כאלה שיסכנו את חייהם כדי להציל אותם. באותה מידה אפשר להסיק שהדת או אהדת קבוצת כדורגל היא עניין שלילי בגלל שניתן לזהות בקלות מצבורי אספסוף. זה הזמן לעשות קצת סדר באמונות תפלות. קיומו של אפסוף אינו משמש הוכחה לאנינות טעם והעדרותו אינו מהווה ערובה לרמה מוסרית, ערכית או חיובית. האמונה נובעת מכך שהניתוק מהמקום (לח וחם) והעם (מיוזע וצעקני) בגלל האקלים או האספסוף הפך לבונטון שאימצו ה"נאורים" והוא ששולט בשיח בעוד שהצו המוסרי והערכי קורא לעדן ולרומם את העם מבפנים- בטריבונות, בשדה הקרב, בכיתות ובכבישים. מכאן נובע הכשל, מהבונטון הלעיתים פלצני שמתכחש לזהותו. קרה שהדגל הישראלי גרם לי לצביטה קטנה בלב ואפילו העלה לחלוחית ולמרות שאני בהחלט לא הטיפוס הממלכתי אני בהחלט פטריוט שאוהב את הנופים התרבות והמדינה. אני מתרגש מסמלי הציונות בין היתר בגלל סיבות הומאניות. הפטריוטיות נובעת מערכים שקל לזהות ולהבין. ניתוק והסרת האחריות לעומת הרצון להשפיע ולשפר אוכלוסיות נחשלות (מבלי להקים עוד עמותה אנטי-ציונית) כדי שנחייה בחברה טובה יותר. אם כולנו רוצים חברה ישראלית טובה יותר ויש ציבור שלמרות יכולתו לא חש שמץ של אחריות לקולקטיב נראה לי די ברור מי הנבל בסיפור. |
|
||||
|
||||
אני חייב להודות שלא ברור לי כמה אתה באמת מתייחס למה שאני כתבתי וכמה אתה מתייחס למה שהיית רוצה שאכתוב. בקשר לפסקה היחידה שכן נראית לי קשורה איכשהו, בלי לגלגל, מה מעלה לך יותר לחלוחית , דוכיפת או סיקסק? |
|
||||
|
||||
"...השניים נראים לי מוזרים....לא נראה לי שהבכי שלהם היום הוא אותנטי במיוחד...לא סתם אמר מי שאמר שפטריוטיות היא מפלטו האחרון של הנבל....אני מפקפק כמה מהאנשים שאומרים שהם אוהבים את המדינה....בגלל שלימדו את זה בגן ובבית הספר, בגלל שהם מפחדים להגיד את האמת ולהשמע כמו בוגדים או סתם בגלל שהם לא חשבו על זה לעומק. חלק ניכר מתגובתך עסק בגינוי הפטריוטיות והפטריוטים והגבתי כפטריוט ואפילו נימקתי במקום לשרוף את המועדון כמצופה. דווקא השאלה מסגירה די בבירור שאתה מחזיק דימוי מאוד מסויים לגבי איך צריך להראות ולהשמע הפטריוט ולכן זיהיתי הזדמנות מצויינת לשחרר את הרגש הנצור בנפשי ההומיה. עם הדוכיפת יש לי מסורת של קשרים אמיצים. חילצתי את הראשונה שהסתבכה בחוטי דיג שנמתחו בין כוסות אשל עד לשכן כשגרתי בכרך וצפיתי בכנפי הרעם. את הנוספות הצלתי מפני החתול הימני שלי בלי קשר לתחרות המטופשת. ואל תתבייש, אם יש לך הנחות מוקדמות לגבי פטריוטים אתה יותר מוזמן. אַל נָא יָבוֹא מֹרֶךְ בָּנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב יוֹנָה – נִקַּח לָנוּ מַה שֶּׁלָּנוּ, נִשָּׂא נֵס צִיּוֹנָה! |
|
||||
|
||||
אף חלק בתגובתי לא עסק ב"גינוי" של שום דבר. נחמד שאתה מנמק, היה נחמד יותר אילו היית גם מנסה לנמק לעניין. לא הבנתי איזה דימוי "לגבי איך צריך להראות ולהשמע הפטריוט" או "הנחות מוקדמות" אתה חושב שיש לי. לא הבנתי איך התשובה שלך עונה לשאלה שלי. קוֹל קָרָא, וְהָלַכְתִּי, הָלַכְתִּי, כִּי קָרָא הַקּוֹל. הָלַכְתִּי לְבַל אֶפֹּל. |
|
||||
|
||||
אז לא גינית. רק הבעת דיעה שלילית בנוגע לפטריוטיות. ואני רק נימקתי את עמדתי בנוגע לעמדה. |
|
||||
|
||||
לא הבעתי דעה שלילית או חיובית בנוגע לפטריוטיות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |