בתשובה לאריק, 03/11/15 21:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש מי שגונב לכיסו מאחורי הגב שלנו או מול הפרצוף, יש מי שהוא חזיר, יש מי שיש לו נאמנויות והתחיבויות לגופים כאלו או אחרים ויש מי שנסחט בידי מישהו. יכול להיות שיש יותר כאלו מבעבר ויכול להיות שהנורמות השתנו. ההנחה שלי היא שיש גם מי שמאמין באידיאולוגיה על פיה חוסנה של מדינה עולה ככל שהעושר שלה מרוכז בידי קבוצה קטנה ואיכותית שיודעת להזיז דברים, כשחברי הקבוצה יכולים לכרות בריתות ולהתחרות בינם לבין עצמם במינימום הפרעות מלמטה. נראה לי סביר שחלק מהאנשים שדמותם מתעצבת בחוג הסילון הכספים והכוח ירגישו ככה, ושחלק מאלו אפילו יפתחו משנה סדורה כזו. (אפשר לתבל אולי משנה כזו בימינו גם בתחזיות למשבר כלכלי עמוק ובלתי נמנע, אחריו יהוו הברונים מנוע צמיחה יעיל יותר מעושר מפוזר ומבוזר.) והנה גרסה מרוככת - המדינה החסונה ביותר היא זו שיש בה מעמד מובחר רחב למדי (20%) עם כח ברמה של כמה מאות אחוזים יותר מהמעמד הבא אחריו. האמת, זה שישנם אנשים עם אידיאולוגיה כזו זו ודאות ולא הנחה, ע"ע דיקטטורות דרום אמריקאיות למשל, השאלה היא אם בעלי אידיאולוגיה כלכלית כזו יכולים למצוא את דרכם לפסגות השלטון במדינה דמוקרטית ולהשאר שם. בעצם זה כמעט בלתי נמנע, זה האינטרס של בעלי הכסף והכח, וכברירה אחרונה גם סתם שלטון אדיש או חלש יעשה את העבודה - אם כי לא מהר מספיק אולי. בעצם הדרך היחידה להאט או להפוך את התהליך היא לבחור בהנהגה שממש אפשר לסמוך עליה שהכוונות שלה הפוכות לריכוז העושר ושיש לה יכולת לבנות סכרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תפישת העולם שתיארת וודאי קיימת אבל יש בה חוסר יושר מובנה שכן בעלי בבון (טעות תמימה שהושארה, להחליף את הב' בה') אינם מקדמים תחרות בינם לבין עצמם אלא הסכמות המייצרות רמות מחירים שאינן לטובת האזרח. אין תחרות ותנועה אמיתיים. 19 משפחות האוחזות במיליארדי דולרים (אאז"נ 400 מיליארד) אינם 20% של כח מובחר אלא הרבה פחות. זו אינה הצדקה אפילו לשיטתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו דווקא חוסר יושר מובנה בתפיסת העולם עצמה, אפשר להאמין ביצירת אריסטוקרטיה-כלכלית - 20% מופרדים מההמון במדרגה גבוהה (אפשר לקרוא לזה חיזוק אנשי העסקים) ולקבל כפועל יוצא מהמדיניות את אותם הבודדים חזקים עוד יותר. והנה הדבקת תחזית מהאצבע: בקרוב נשמע שגיוס כסף תוך הגדלת החוב החיצוני זה מנוע צמיחה לפעמים. בסוף יתברר שהחוב גדול משצפו. צריך לפצות מישהו על הצמיחה שהובטחה ולא קויימה (גם אם המישהו ידע להמר או לגדר כנגדה, הבטחה זו הבטחה) וצריך לרפד את הדיסוננס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה כי הנתונים הכלכליים קרובים יותר לדיקטטורה כלכלית מאשר לאריסטוקרטיה ומכאן טענתי בדבר חוסר היושר. כתאוריה היא תקפה אולם כאשר היא מתורגמת בעולם הממשי ליצירת שכבה כה דקה האוחזת את מרב העושר, התאוריה הופכת לעלה תאנה המסתיר חמדנות המתורגמת להפעלת לחצים וקשרי הון-שלטון של חקיקה אינטרסנטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקר שאין שום הוכחה שיש לבעלי ההון נטיה להרחבת הפעילות הכלכלית; לא פעם הם מאופיינים בסבוטז׳ כי הם מעדיפים את הטווח הקצר ומימוש הרווחים ולא השקעתם חזרה בתעשיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף לדבריך הם מעדיפים להקים מפעלים באזורים זולים יותר. תאוריית חלחול העושר למטה אינה עובדת לכן הרגולציה ותקופות צנון לרגולטורים כה חשובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דבר כזה, תיאוריית החלחול. איש קש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה איש קש? במו אוזני שמעתי את ביבי נתניהו מדבר על זה, בזמנו. ועל כך שזה עובד, כביכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח. אני יכולה לחפש עוד. אני מוכנה לקבל את הטענה שתאוריית החלחול היא הנפצה של פוליטיקאים מהימין הכלכלי, ולא של כלכלנים. לא שזו המצאה של השמאל הכלכלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינבסטופדיה דווקא סבורה שיש, אם כי לא תחת השם הזה; "כלכלת צד-ההצע" של רייגן היתה בנויה על ההנחה הזו. ברור שאף כלכלן לא יקרא לתאוריה שהוא תומך בה בשם שמעורר עוינות עוד מאז נאום "צלב הזהב" של ויליאם ג'נינגס בריאן שהביא אותו למועמדות המפלגה הדמוקרטית ב-1896. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |