בתשובה לאריק, 04/11/15 16:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דני גוטוויין אינו יכול להביא בתכנית סימוכין. אם אתה רוצה לקבל הסברים תיאורטיים ומעשיים על האינפלציה- מי הרוויח ומי הפסיד, על פי כלל הברזל "לך בעקבות הכסף", קרא את הפרק על האינפלציה בספרם של ביכלר וניצן ובספרה של אסתר אלכסנדר. ביכלר וניצן מסכימים רק חלקית עם אלכסנדר. מה שכתבו מיכאל ברונו, אפרים קליימן ואחרים-אותי לא משכנע. אינפלציה היא תהליך יזום. כל אינפלציה. גם האינפלציה של 1924 בגרמניה הייתה יזומה: היו שהרוויחו והיו שהפסידו-רבים. לא באופן מקרי-מכת שמים. זהו תהליך של העברת עושר וריכוזה בקבוצה מסויימת. מה שאני לא מסכים עם גוטוויין זה תפיסתו לגבי חברת העובדים וההסתדרות. ההסתדרות שיתפה פעולה עם הממשלה במידה רבה. אסתר אלכסנדר טוענת שבגלל אי הבנה. אחרים טוענים שמאינטרס. בכל אופן, ההסתדרות נוסדה כארגון שליטה של מפא"י על העובדים במדינה שבדרך. בזמן תכנית הייצוב, אסור היה לה לוותר על תוספת היוקר. בשלב מסויים קודם, היא הגיעה להסכם עם הממשלה שתוספת היוקר לא תהיה פיצוי מלא לאינפלציה והממשלה הסכימה לכסות גרעונות אקטוארים של קופות הפנסיה. בהסתדרות לא הבינו שהממשלה אינה רוצה להבריא את קופות הפנסיה ההסתדרותיות אלא להרוס אותן כדי להפקיע אותן מידיה. דני גוטוויין טועה כשהוא טוען שניתוק קופת החולים הכללית מההסתדרות הרס אותה. מה שהרס את בסיס כוחה היו שני דברים: השחיתות בתוכה וחוסר הדמוקרטיה שנבעה מהיותה ארגון משרת שלטון במהותו, ואי הבנה שלה שקופות הפנסיה הן בסיס הכוח העיקרי של ארגון עובדים - כל ארגון עובדים. ראו בסקנדינביה. אינני מסכים שלרמון לא הייתה מספיק הבנה בכלכלה. הייתה לו תפיסת עולם ניאו ליבראלית. זה לא בצד של הכלכלה אלא בצד של האידאולוגיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בסימוכין אני מתכוון ציטוט של מישהו או משהו- ציטוט שאפשר ללמוד ממנו על כוונת מכוון. בעימות מול יגאל כהן אורגד אומר כהן אורגד בדיוק מה שאני טוען- שזה מה שקרה דה פקטו, אבל זה לא היה מתוכנן. גוטווין לא מביא שום ציטוט נגדי. הוא אמנם מנסה לבנות תזה הגיונית, אבל לדעתי זו הפרחת מגדלים באוויר. האינפלציה אז היתה תוצאה של חוסר אחריות מוניטרית ופיסקלית, וערב תכנית הייצוב מדינת ישראל הגיעה לעברי פי פחת כלכליים, כפסע מקריסה דרום אמריקה סטייל. האם בגין תכנן מעין "תמות נפשי עם פלשתים?" האם הוא היה מוכן להקריב את כלכלת המדינה כולה כדי להרוס את חברת העובדים? זה לא עקבי עם אופיו והאידאולוגיה של בגין. אני חושב שמי שהשמיד סופית ובאופן מוחלט את ההסתדרות היה חיים (המשמיד) רמון. אמנם בסיסי הכח שלה התערערו בשנות השמונים אבל רמון הוא שהנחית עליה את מכת המוות. אני מסכים שהאידאולוגיה הכלכלית של לא מעט מנבחרי מפלגת העבודה מרמון עד ברק היתה הפוכה מזו של מפא"י, והעבודה, במקום להיות הלייבור הישראלי הפכה למיש מש של חננות. רמון ואחרים אמנם שיתפו פעולה עם האג'נדה הליברלית של הליכוד (ושר האוצר של פרס היה מודעי מהמפלגה הליברלית). לדעתי הם עשו את זה מחוסר הבנה כלכלי. אני יכול להעיד מכלי ראשון על חוסר ההבנה של רמון בכלכלה תגובה 438323 לדעתי בהסתכלות היסטורית חשובה העובדה שמ 1977 עד 1988 כיהנו במשרד האוצר ברציפות שרי אוצר בעלי השקפה ליברלית מובהקת, שקיצצו במודע בסובסידיות. בייגה שוחט היה שר אוצר מהמוצלחים שידעה המדינה, ובכלל ממשלת רבין השניה עשתה דברים גדולים בתחום האזרחי, אבל בשנות התשעים היתה השפעה כלכלית חזקה למדיניות הריבית הגבוהה במודע של נגיד בנק ישראל יעקב פרנקל. מדיניות שתרמה לגידול באי שוויון הכלכלי. מאז בייגה שוחט ועד היום שר האוצר החזק היחיד היה נתניהו, ומה האידאולוגיה הכלכלית שלו אנחנו יודעים. מספר לא מבוטל של חדלי אישים מילאו את התפקיד בעשרים השנה האחרונות, כולל הירשזון הגנב, אולמרט המושחת ויאיר לפיד "אני לא מבין כלום בכלכלה". גם את פרות הבאושים האלה אנחנו אוכלים. יוצא שבארבעים השנה האחרונות היה רק פסק זמן קצר (ממשלת רבין השניה) שבה היתה בשלטון מדיניות ברורה של מדינת הרווחה המודרנית (תקציבי חינוך ותשתיות מוגדלים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע לדעתך ריבית גבוהה מגדילה אי שיוויון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי משום שכשהרבית גבוהה מי שיש לו הון מרוויח יותר ומי שיש לו אוברדרפט משלם יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעלי ההון מגדילים את ההון מהר יותר ובעלי החוב מגדילים את החוב מהר יותר. זוכר את ארגון נפגעי המשכנתאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הזו היא מענה גם לך וגם לתשע נשמות. אני חשבתי שהדעה המקובלת1 היא הפוכה. "העשירים"2 הם בעלי הקרקע, העסקים הפרטיים והמניות, ו"העניים" מתפרנסים ממשכורות, ריבית על חסכונות וקצבאות. ה"עשירים" מגייסים מימון באמצעות הלוואות ואג"ח, ו"העניים" חוסכים באמצעות פקדונות בבנקים ורכישת איגרות חוב. רוב האשראי במשק מגוייס באמצעות אג"ח ע"י הממשלה וחברות ציבוריות, וחלקם של משקי הבית קטן יותר. יש לשער שרוב האשראי שמגייסים משקי הבית, מגוייס ע"י המבוססים יותר כדי לרכוש נכסים יקרים יותר. המצב הוא ש"העניים" מלווים כסף ל"עשירים", ולכן ריבית נמוכה מעשירה את העשירים על חשבון העניים. כמובן שכאן ה"עניים" הם למעשה המעמד הבינוני, והעשירים הם בעלי עסקים מהאלפיון העליון. תוסף לסיפור את התאוריה המקובלת1 שריבית נמוכה גורמת בסופו של דבר לאינפלציה שממנה נפגעים בעיקר בעלי הכנסות הנקובות בערכים של כסף - האופייניות ל"עניים". ה"עשירים" (בעלי הרכוש) מוגנים ממנה באופן יחסי. 1 זו דעתי, ואני כמובן מניח שזו הדעה המקובלת. 2 השתמשתי במרכאות כדי להסתייג מפשטנות החלוקה לעניים ועשירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על "העשירים" ו"העניים". תוריד את המרכאות ונדבר באמת על החמישון העליון מול ארבעת החמישונים התחתונים. ה"עניים" מתפרנסים מריבית על חסכונות? כמה מרכאות צריכים "עניים" שיש להם נכסים פיננסיים מניבי ריבית? בארה"ב כמחצית ממשקי הבית אינם יכולים לעמוד בהוצאה לא מתוכננת של 400 דולר בלי למכור משהו בבעלותם (לא פק"מ) או לקחת הלוואה. איך זה בישראל? אין כזה סקר בדיוק, אבל משקי הבית לוקחים יותר ויותר אשראי מהבנקים. הנכסיפ הפיננסיים מרוכזים בחלק העליון. לשני החמישונים התחתונים אין כמעט בכלל הכנסה מפדיון של קרנות השתלמות, לדוגמה (כי אין להם). רוב נכסי קרנות ההשתלמות בישראל מוחזקים על ידי החמישון העליון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין נתונים על התפלגות ההון בישראל (רק על התפלגות ההכנסה של משקי בית שכירים) אבל הנה סרטון שמסביר יפה באופן גרפי את התפלגות ההון בארה"ב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |