בתשובה לאח של אייל, 04/11/15 13:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היה פיילוט די מוצלח בכפר סבא בשבוע שעבר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מעניין! ספר עוד.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיחור קלטתי שזה היה בציניות.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהארץ ניצלו את ההזדמנות לפרסם כתבה (מיוחצנת למדי) על מפעל לכל מיני פתרונות אנרגיה חלופית בקיבוץ קטורה. הכותרת וכותרת המשנה: מנותקים מחשמל? בערבה מציגים אלטרנטיבות. מרכז שנפתח לאחרונה בקיבוץ קטורה מדגים טכנולוגיות להפקת אנרגיה ללא חיבור לרשת. למשל, פאנל סולארי שמאפשר לבשל קפה ברבע שעה ואורז בשעה. אבל הם שכחו שחוץ מחשמל, כיבו גם את השמש ברוב אותו השבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתבה היתה מצד אחד מיוחצנת, מצד שני מאכזבת. אאז"נ (היא לא זמינה לי עכשיו) היה נראה שרוב הפתרונות שם הם לבישול מזון. האם באמת יש הרבה אנשים בעולם שהדלקת אש היא בעיה משמעותית להם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהפוך הוא - יש אנשים שהבערת שריפות היא מעמודי התווך של הקריירה שלהם. וברצינות - כל מי שחשמל או גז אינם זמינים להם, כל מה שנותר בינם לבין הדלקת אש מאתגרת למדי היא קופסת גפרורים. וחומר בעירה זמין לבישול. הייתי מהמר שיש איזה מיליארד שכל אלה לא זמינים להם במיידי, בטח לא שני הראשונים. וגפרורים נרטבים בגשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפלאתי לראות שהכפרי הממוצע באפריקה לא יודע להדליק אש בלי גפרורים או מצית. גפרורים זה דבר כל כך זול, זמין וקל משקל, שזה מגיע (כמעט) לכל פינה בגלובוס. מי שיש לו גפרורים לא לומד להדליק אש באמצעים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי כאן יודע להדליק אש בעזרת שתי אבני צור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בילדותי ניסיתי את התהליך הפרימיטיבי-רומנטי הזה, ומלבד ניצוצות נחמדים וריח נעים של אבק שריפה לא הגעתי רחוק. אחר כך קראתי על שיטת המקל והקרש הפחות מגניבה בעליל, וכמדומני שנחלתי בה יותר הצלחה, או לכל הפחות הגעתי למצב שנראה מבטיח להדלקה ברת קיימא. עד כמה שאני זוכר מהמסקנות האמפיריות, הבעייה עם הגיצים שיוצאים מאבני צור זה שהטמפרטורה שהם נושאים יחד עם גודלם הפעוט, לא מספיקים כדי לחמם ולהדליק חומר בעירה טבעי נפוץ - אני מניח שגז בישול למשל היה נדלק בקלות על ידיהם, אבל זאת לא חוכמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסית קש או קוצים יבשים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן לא ציפיתי שידעו, בציביליזציה מתקדמת ומשוכללת. במקומות בהם כביש סלול כהלכתו זה דבר פלא, ומקומות שצריך להגיע אליהן בהליכה של שעות אינם נדירים, כשאנשים חיים בלי חשמל, מים זורמים או גז לבישול, כשאני שומע את אחד העובדים שלי שואל נערה כפרית אם היא אי פעם נסעה בתוך רכב... במקומות כאלה ציפיתי שידעו להדליק בעזרת אבני צור, שני מקלות או כל שיטה שהיתה קיימת לפני הגפרורים והמציתים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אני מפעיל את מבחן "אם זה היה כל כך נורא היינו יודעים מזה". כשמדברים על בעיותיהם של העניים המרודים ביותר, מדברים על מזון, מים נקיים, ורפואה או היגיינה בסיסית. לא שמעתי על העדר יכולת בישול כבעיה אקוטית, ואני מניח שאו שהם מסתדרים איכשהו להדליק אש (ברוב הסביבות שאנשים חיים בהם יש לפחות קצת עצים מתים; על גפרורים אני באמת לא יודע), או שהם מסתדרים בלי לבשל, מה שנראה לי סביר למדי לעניים מרודים. אני לא אומר שבישול הוא לא תוספת נחמדה לאיכות החיים למי שיש לו כבר משהו לאכול ולשתות. במזג אוויר קר אש יכולה להיות כמובן צורך אקוטי, אבל העניים המרודים, בפרט אלו שהכתבה מדברת עליהם, לא חיים במזג אוויר קר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים שהם כנראה מצליחים להדליק אש איכשהו. נראה לי שהרתחה עשויה להיות חיונית בחלק מהאזורים העניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אש לבישול או לצליה. להרתיח מים בשביל להרוג את החיידקים? מה העבודה הזאת לכם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום אין בעיה מיוחדת של הבערת אש, אלא אולי בשבטים האחרונים במעבה יערות האמזונס שעוד לא פגשו אנשים מבחוץ. היום גם בפינות הנידחות יותר של הודו ואפריקה יש מי שמסתובבים עם טלפונים ניידים, אז גפרורים? באמת. אגב, יש גם עוד פטנט לואו-טק להבערת אש שהכרתי בילדותי, קוראים לו "זכוכית מגדלת". ציידים-לקטים ידעו כבר לפני עשרות אלפי שנים לא רק כיצד להבעיר אש (שזו אכן טרחה יחסית) אלא גם כיצד לשמר גחלים ולקחת אותן ממקום למקום עם השבט, כך שכשהיה צורך להבעיר אש נדרש רק קצת חומר בעירה יבש ונשיפה קטנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע די משכנע. כששאלת האם 'הדלקת אש היא בעייה משמעותית', נסחפתי לכיוון של 'האם יש להם בעייה/קושי להדליק אש', והתעלמתי מהשאלה האם הדלקת אש ככלל היא משאב נחוץ - שכן אם הוא לא חיוני, גם היעדרו לא יוצר בעיה מהותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי פעם לטייל עם בחור מומחה בהישרדות (מומחה אמיתי, לא כזה מטעם עצמו). הקלילות האגבית בה הדליק אש מכמה אבנים ומוץ היתה אלגנטית ומהירה בהרבה מהמדורות שאני הדלקתי באמצעות גפרורים (ועד אז החזקתי מעצמי איש טבע). אני לא רואה סיבה להניח שהמיומנות של מי שחי בטבע כל חייו נופלת משל האיש הזה. __ ובלי כמה אבחנות אי אפשר: * הבחור הזה, עם הסנדלים והכרס הקטנה, ממש לא נראה כמו קרוקודיל דנדי. יותר כמו קיבוצניק בתורנות מטבח. * הוא לא עשה סיפור גדול מהעסק. יש מחבת? אחלה, אפשר להשתמש. אין? אז בוא נאלתר משהו. * ברגע שהוא התחיל עם ההסברים עברנו לקצב של עשרה מטרים בשעה. כשבכל צעד הוא מראה ומסביר לי עשרות פריטים (צמחים, אבנים, עקבות, ומה לא) שעד אז נראו לי לא יותר מרעש רקע של נוף. הרגשתי כמו מי שחי ליד יצירת אמנות מדהימה במשך שנים בלי לשים לב שהיא שם. * אנחנו מוקפים באוכל, מסתבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכולת להדליק אש היא תמיד חיונית. גם השבטים הפרימיטיביים ביותר משתמשים בקביעות באש למטרות הקלאסיות של חום, בישול והרחקת טורפים. חיים אנושיים מתקשים להתקיים ללא אש. לפי הספר הזה: Catching_Fire:_How_Cooking_Made_Us_Human [Wikipedia] היכולת לבשל היתה קריטית לאבולוציה של המוח שלנו, בכך שהיא איפשרה להפיק הרבה יותר אנרגיה ממאכל נתון ופינתה משאבים להתפתחות המוח. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |