בתשובה לרון בן-יעקב, 19/10/15 13:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סליחה, עדיין לא הבנתי. לאלו זכויות טבעיות אתה מתכוון? איזה הבדל יש בתהליך ההתאזרחות בין יהודים ובין לא יהודים הזכאים לעליה מכוח שבות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לכולם אותו תהליך, להבנתי. התהליך הזה צריך להישתנות כך שמי שעולה מכוח חוק השבות יצטרך לעבור תקופת הסתגלות והוכחת אמינות לפני קבלת אזרחות, בניגוד לאיזרוח המיידי שקורה היום. אם חוק השבות מוכל על אנשים שלא מוכרים כיהודים ע''י החוקים שבישראל, הרי זאת סתירה לא מוסרית ותיקונה יבוא ע''י שינוי חוקים אחרים, לטובת כלל האזרחים. כפי שכתבתי, מכיוון שהצדקת קיומו של חוק השבות היא שימור ליבת הרעיון הציוני-ליברלי ולא פתרון פרקטי, הרי שצריך להסתכל עליו במכלול ההתנהלות המשפטית-מוסרית של מדינה שנאמנה לעקרונות הציונות והליברליזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין מתקשה, אולי ננסה עם דוגמה קונקרטית. יוסף הוא נוצרי. סבו (אבי אימו) היה יהודי. יוסף זכאי לעלות לארץ לפי חוק השבות, הגם שאיננו יהודי ואיננו מעוניין להיות יהודי. גם חוק השבות וגם חוקים אחרים אינם מכירים בו כיהודי. על פי דבריך לעיל, זוהי ''סתירה לא מוסרית''. אודה לך אם תוכל להסביר מהי הסתירה, מדוע אימףנה מוסרית, וכיצד היית מתקן את הפגיעה במוסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עני הגבתי לשאלה של רודי וגנר "באיזה מובן חוק השבות חיוני לקיומנו?" שהיתה במישור העקרוני. הוספתי לזה שבמסגת התפיסה שלי חוק השבות חייב חהיות משולב עם חוקים נוספים כדי שמהמכלול ישקף את חיוניותו לקיומינו. אתה עובר לקומה הפרטנית, שגם עליה עניתי. העניין איננו ביוסף או אווה, הזכאים לעלות לישראל לפי חוק השבות. חוסר המוסריות הוא במהות חיוניותו של חוק השבות, שלא עולה בקנה אחד עם חוקים אחרים, לפי מהותה של אותה "חיוניות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא הבנתי, אבל נראה שכבר לא אבין. תודה, על כל פנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נלך לפי הדוגמה שלך. יוסף, בן לאב יהודי, ואווה, בת לאם יהודיה, שניהם יכולים לעלות ולהתאזרח בישראל לפי חוק השבות. יוסף לא יוכל להתחתן ואווה כן. חוק השבות עולה בקנה אחד עם המהות של מדינה ליברלית, בית לעם יהודי. חוקי הנישואין מנוגדים למהות. הערכים ומהות המדינה משתלבים עם זכויות אדם טבעיות עבור אווה, ויוסף תקוע בסתירה. אם חוק השבות חיוני לקיומה של מדינה ליברלית וכו', הרי עולים שהם יהודים על פיו אך לא על פי חוקים אחרים הם הביטוי המובהק לחוסר מוסריות. לכן חוק השבות צריך להיות חלק ממערכת משפטית שלמה שמשקפת את הערכים החיוניים בהם הוא תומך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יוסף אינו יהודי, גם לפי חוק השבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שאביו יהודי זכאי לעלות מכח חוק השבות. אך זוהי התקטננות גרידא שהרי מוכרת בעיתם של מאות אלפי יהודים, עם או בלי מרכאות, שהתאזרחו לפי חוק השבות וחירותו מוגבלת מכח חוקים אחרים. אם יוסף בא לישראל, שעודדה אותו לבוא, ממניעים ציוניים, ובמשתמע ובמפורש ליברליים, ואיננו יכול לחיות חיים כאלה בעוד ששכנו יעקב שלא שם קצוץ על ציונות, יהדות, ליברליות ושאר ירקות, כן יכול לממש זכויות בסיסיות רק בגלל שאיתרא מזלו והוא נולד לאם יהודיה( וכנ''ל מכרו עיסא בדת הרלוונטית), הרי שחוק השבות איננו אלא מיטב השיר כזבו. זכור רק מה עניתי לשאלה מדוע חוק השבות חיוני לקיומנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין עם כל זאת לא הבנתי לאלו שינויים התכוונת כשכתבת בתגובתך הראשונה ''נכון יהיה להכניס שינויים מסוימים בחוק השבות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. אז הבנת למה היתה הכוונה לכך שחוק השבות הציוני צריך להישתלב במסגרת כוללת שתומכת במדינה חופשית וליברלית? לעניין השינויים בחוק השבות כבר כתבתי בתגובה הראשונה שלדעתי יש לבטל את תהליך "התאזרחות המיידית ויקבעו לעולים מסלול התערות עם כמה מטלות וחובות". משהו כמו תקופת המתנה מסוימת ולימוד של מספר נושאים בסיסיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל כנרמז לעיל: לא חשוב, נראה שגם לא אבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבלבל בין חוק השבות לחוק האזרחות. סעיף 1 בחוק השבות (1950) קובע שכל אדם יהודי זכאי לעלות ארצה ולקבל אשרת עולה. הוא לא מדבר על אזרחות כלל. סעיף 2 בחוק האזרחות מעניק אזרחות באופן כמעט אוטומטי (למעט מקרים מסויימים שמנויים בחוק עצמו) למי שמחזיק באשרת עולה. הווה אומר, אם נקבל את הרעיון שלך נצטרך לשנות את חוק האזרחות ולא את חוק השבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהליך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |