בתשובה לנמר טמילי, 29/08/15 19:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היית יכול להיות כתב של פראבדה. אין כיבוש, המתנחלים הם הקורבנות, אין רציחות פלסטינים בידי יהודים, לחיילים אין מה לחשוש מפני חשיפת עדויות. לחולי הרוח האלה תמיד יהיה תירוץ של ''הותקפתי והגנתי על עצמי''. עד כמה שידוע לי, חיילים נוטים להוקיע ''יפי נפש'' ולא את החוליגנים שבהם שכלפיהם הם מגלים ''הבנה''. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון עד לרגע שבו בעקבות הגיבוי הציבורי הם רוצחים מישהו, ראש ממשלה, תינוק או נער ערבי, או מסתפקים בלהפוך שולחנות לסוחרים ערבים או בלעקור עצי זית של ערבים או אז הם מגלגלים עיניים וטוענים שהם נגד אלימות. לא לוקחים אחריות לגיבוי שהוביל ומוביל לרצח או לאלימות כלללית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם נכון כלפי אלה שבעקבות הגיבוי הציבורי לסבלם הנורא וקיפוחם המקומם ומאבקם הצודק, מגיעים לרגע בו הם דוקרים ודורסים ויורים ומפוצצים? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |