בתשובה לנמר טמילי, 15/08/15 18:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
>> כל התקופה הזאת הסתדרנו בלי אנחנו מסכימים על העובדות, גם על פרשנותן. איך יוצא שאנחנו מסיקים מסקנות הפוכות? היהדות היא אכן תופעה חסרת תקדים1, ומשום כך גם הציונות. אבל הציונות לא קמה בגלל שלא הסתדרנו בגולה- היו פרעות ורדיפות וגרושים ואינקוויזיציה לאורך כל תקופת הגלות. גירוש ספרד לא הצית את הציונות, גם ליל הבדולח לא. מה היה מיוחד בהסופות בנגב [ויקיפדיה]? כלום. גם אז בחרו 97% מהיהודים להגר למדינות המערב: "מתחילת הפרעות ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה היגרו מרוסיה כ-2.4 מיליון יהודים: 2 מיליון מתוכם לארצות הברית, והשאר לארגנטינה (115,000), קנדה, דרום אפריקה." אלא שבזמן ההוא החלו תהליכים של שינוי בתוך העם היהודי, ומאותו השינוי הפנימי שחל בעם היהודי, ולא מלחץ חיצוני, הופיעה הציונות. השינוי הפך את הכיסופים לשיבת ציון מעניין תאורטי של תפילה ומשיח ל"בית יעקב לכו ונלכה"2. >> לויתור הגלותי בעבר יש משמעות פנימית וחיצונית שונה לחלוטין לעומת ויתור בשעה שהפכנו לריבון והשלטון. זו טענה כבדת משקל, ואני מסכים איתה. המחלוקת בינינו היא מה עומד על כף המאזניים כנגדה. אמשיך בתגובה נוספת 1 ולא מהיום :"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שונות מכל עם". 2 ראה הפתיל שיוצא מתגובה 650570 |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |