בתשובה לרחל, 27/07/15 19:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
החאג' למכה הוא מנהג דתי. לפני התקופה המונותיאסטית הדת היתה משותפת רק לנתיני ממלכה משותפת או לשבטים מאוחדים בבריתות כמו הערבים. דת משותפת אינה מצביעה על לאומיות. מה שזה אומר זה שלערבים היה בסיס דתי משותף עוד בימי קדם שהאיסלאם התבסס עליו. הלאומיות המודרנית מתבססת על קשרים עתיקים מדומינים בין חלקי אוכלוסיה הדוברת שפה משותפת וטוענת לקשר היסטורי משותף. התנ"ך והתרבות היוונית ספוגים בתרבות אירופה עוד מימי הביניים, הרבה לפני תקופת הלאומיות. ההשפעה שלהם על התפיסה הלאומית היא לכל היותר שולית. כמה ציטוטים של פולמוסנים (בהקשר של ויכוח פנים ערבי) אינו בגדר "הודאה". ישנם הרבה יותר ערבים הטוענים לזהות פלסטינית. כולם משקרים? לא את ולא אחרים הצלחתם לסתור אותי בתפיסה חסרת ההבנה ההיסטורית שלכם. אני זה שמתקן את טעויותיכם כאשר אתם כמובן מסרבים להבין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החאג' למכה לפני תקופת מוחמד (כמו העלייה לרגל לירושלים אצלנו, וכמו המשחקים הפן הלניים ביוון) היו מנהגים לאומיים ודתיים כאחד, מהסיבה הפשוטה שהלאום והדת בעת העתיקה היו שלובים זה בזה (למעשה עד להופעת הנצרות והאיסלאם). מוחמד הפך את החאג' למצווה דתית וניתק אותה ממאפייניה הלאומיים. הנסיון להתעלם מכל לאומיות שקדמה ללאומיות החילונית הצרפתית הוא עיוורון (שלא לומר שוביניזם) יורוצנטרי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |