בתשובה להאייל האלמוני, 26/07/15 18:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. הפחד שלי מדובים הוא חישוב של שני הגורמים. הסכנה מדובים בזמן המפגש ורמת החשיפה שלי לדובים. אם אני יודע שדובים מסוכנים אפחד מהם באם אפגוש אותם. ככל שאפגוש אותם פחות, אפחד מהם פחות. משמעות הדברים היא שאם לא אפגוש ערבים לא אפחד מהם בכלל. או במילים אחרות: אין ערבים - אין פיגועים. 2. נראה ששיעור הרצח בקרב ערביי ישראל גדול משיעור הרצח בארה"ב. התירוץ על הרף המינימלי יכול לומר שבאופן כללי אני מפחד להירצח על ידי ישראלי פחות מכפי שאמריקאי מפחד להירצח על ידי שכנו. אבל אני מפחד להירצח על ידי ערבי פי עשר לפחות מכפי שאני מפחד להירצח על ידי יהודי. 3. אכן, התוצאה לא משתנה. איך שלא תציג את הנושא, אני צריך לנקוט בהרבה יותר אמצעי זהירות מאשר הערבי, ובסופו של דבר אני נפגע יותר ממנו. 4. גם אני לא הבנתי מה אתה אומר. אתה צריך להפגע בעצמך מערבים כדי לדעת שהם מפחידים? ואיך זה מקדם את הדיון? בכך שאם אני יודע שהסיכוי שלי להפגע על ידי ערבים תלוי בסיכוי שלי לפגוש אותם, בסופו של דבר אפחד לפגוש אותם. ואת הידיעה הזו אני לא צריך לבסס על ניסיון אישי, כמו שאני לא צריך לעלות בעצמי על רכבת הרים. מספיק שאתרשם מנסיונם של אחרים על מנת לחוש את הפחד הזה. אכן, אני מסיר את התנגדותי לדבריך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. את שני הגורמים האלה אפשר לשכלל לגורם אחד: סיכון. כשמדובר במשהו שאנחנו לא יודעים לחשב את הסיכון שלו, אז יש צורך לנסות להעריך את הגורמים השונים. כשאנחנו יודעים את הסיכון, הנסיון לפרק לגורמים הוא מיותר לחלוטין (בשאלה כמה ראוי לפחד מהגורם הזה...). 2. לא. (אני חוזר על עצמי בנוסח קצת שונה בפעם המי יודע כמה משום שאתה פשוט מתעלם ממנו בגסות) הסיכון שלך להרצח על ידי ערבי נמוך בסדר גודל מהסיכוי של אמריקאי להרצח על ידי שכנו. אנחנו חישבנו את שני הסיכונים האלה, וראינו שגם אם כל ההנחות המקלות שתרצה,לא תוכל להפוך אותם לקרובים זה לזה. מכאן, אין לך רציונל בלפחד מהערבי אלא אם כן אתה טוען שיש רציונל לאמריקאי לפחד משכנו (ואם כן הדיון מיותר). 3. שוב (וואו), הסיכון שלך להפגע מהערבי חושב. כאן. בדיון הזה. אנחנו יודעים להעריך אותו. הוא נמוך. מאד נמוך. לא רק נמוך מהסיכוי של האמריקאי להפגע משכנו, נמוך מהסיכוי שלך להפרצח על ידי יהודי. אם אתה לא מפחד משכנך, אם האמריקאי לא מפחד משכנו, אין לך סיבה לפחד מהערבי. נקודה. 4. אם לא הבנת אז תשאל. אני חושב שהצלחנו להתכנס בכל הסעיפים לאותה אי הבנה בסיסית, שיכלה להחסך אם היית אומר מראש: "אני לא מבין על מה אתה מדבר כשאתה אומר סיכון". האמנם זה המצב? זה מקדם את הדיון משום שאנחנו יודעים את הסיכון. ממנו, מהסיכון, אותו אנחנו יודעים, אנחנו יכולים לגזור את הפחד הראוי באופן. כל שאר הנתונים הם פרמטרים שיכולים לעזור לנו, במידה ולא היינו יודעים את הסיכון, לחשב את הסיכון. אם, נגיד, אנחנו רוצים לדעת כמה ראוי לפחד ממחלה מסויימת. אם זה מחלה חדשה אנחנו צריכים להעריך את הסיכון בלהדבק במחלה והחומרה של המחלה. בשביל זה אנחנו צריכים לדעת כל מיני נתונים, כמה מהאנשים שנחשפים אליה נדבקים בה, איך נחשפים אליה, וכו'. אחרי זה אנחנו יכולים להעריך את הסיכון ולפי זה לדעת כמה ראוי לפחד ממנה. לעומת זאת, כשאנחנו מדברים על מחלה מוכרת, נגיד סרטן, אנחנו יודעים כמה אנשים קיבלו סרטן לפני שנה, כמה קיבלו סרטן לפני שנתיים, ולכן אנחנו יודעים מה הסיכוי שאנחנו מקבל סרטן, ואין לנו שום צורך להעריך את הסיכון, אנחנו כבר חישבנו אותו, הוא ידוע, וממנו (ומהחומרה של המחלה) נגזר הפחד ממנה. כמובן שאם וכשחס וחלילה קרוב משפחה מדרגה ראשונה שלך יקבל סרטן (לפחות סוגי סרטן מסויים) נדע סטטיסטית שהסיכון שלך לקבל את אותו סוג גבוה יותר, ומכאן אפשר לגזור פחד גבוה יותר. אין לזה, כמובן, קשר לשאלה אם קיבלת סרטן או לא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |