בתשובה לאמ, 14/07/15 10:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם לעפרון לא היתה אפשרות לסרב לאברהם? הרי הסיפורים מתוארים כמעט אותו דבר - עפרון וארנן מציעים את הנכסים בחינם, אבל אברהם ודוד מתעקשים לרכשם בכסף מלא (כלומר דוד פעל לפי האתוס המוסרי שסימן לו אברהם - מעשי אבות סימן לבנים). בשני המקרים, דרך אגב, הרוכש נמצא במצוקה (אברהם שמתיו מוטלים לפניו, ודוד שעמו ניגף במגיפה) ואחרון: רכישת גורן ארנן התבצעה כמה וכמה שנים לאחר המלחמה, ולאחר שדוד כבר התבסס כמלך לגיטימי בירושלים, ולא כ"כובש אכזר" כפי שנטען. סביר להניח שארנן ראה בזה כבוד יותר מאשר פחד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אברהם תימרן את עפרון למכור לו את מערת המכפלה בכך שהוא הכין מראש סכום כסף גבוה וגרם לעפרון להציע לו הצעה גבוהה מדי שאותה לכאורה לא יוכל לקבל. ארנן העדיף לתת לדוד את נחלתו במתנה כי בעולם העתיק מכירה היתה כרוכה בפרידה מהזכות על נחלת אבות. לכן נדיבותו של דוד היא למעשה הצעה שארנן לא רצה בה ולא היה יכול לסרב לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היהודים האלא,זרע השטן,נכלוליים ומומחים בעסקים. וחדש-גנבי נעליים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי קראת את התנ"ך לאחרונה? דרך אגב, אתה מודע לזה ששתי המילים האחרונות שלך הן הלחם של שתי יצירות מופת של ויטוריו דה-סיקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול קניתי נס במכולת, אתה מודע לזה שהמשפט הזה הוא הלחם של שתי יצירות מופת של ויטוריו דה-סיקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק במילה השלישית אני מזהה איזכור כזה כך שאין כאן הלחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו פירושים מאולצים. במושגים של ימינו, מדובר בקונה מרצון ורוכש מרצון (כשדווקא הרוכש - בשני המקרים - בלחץ זמן), או - במקרה הגרוע ביותר - הפקעה של שטח חקלאי לצרכי ציבור (דוד היה זקוק למזבח כדי לעצור מגפה) במחיר מלא (או יותר ממלא). במקרה של אברהם, ה"תמרון" כדבריך הוא טקטיקה מקובלת במו"מ - תן לצד השני להציע מחיר מופרך, ואז תפוס אותו במלה כך שחזרתו בו תגרום לו "לאבד פנים" בציבור (אז - אצל ציבור בעלי האדמות, היום - אצל ציבור המשקיעים), אני לא רואה בזה שום דבר רע. ומה זאת אומרת "בעולם העתיק מכירה היתה כרוכה בפרידה מהזכות על נחלת אבות"?! היום זה לא כך? אם תמכור את הבית של הסבים שלך, לא תאבד את הזכות עליו? לא תוכל להשתמש בכסף שקיבלת כדי לקנות נכס אחר - מקביל או טוב יותר (במיוחד אם קיבלת עליו מחיר מופקע)? להזכירך בשני המקרים מדובר בקרקע חקלאית, לא נדל"ן למגורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קונה מרצון ורוכש מרצון (אלה אותם דברים), כן. מוכר מרצון, לא. הפקעה של שטח חקלאי - כלומר היתה כאן פעולה כוחנית שבניגוד להפקעות של ימינו לפחות פוצתה כספית. כמובן שגם כיום מכירה היא העברה של קנין מיד ליד. התכוונתי להגיד שויתור כזה בעולם העתיק היה הרבה פחות רצוי לבעלים מאשר בימינו ולכן גם עפרון וגם ארנן מוכנים לתת לאברהם ודוד בהתאמה זכויות קבורה או פולחן ללא מכירה. באילוצם למכור מבחינתם לא היה שום רווח מלבד הרווח הכספי שלא היה רצוי להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה צודק, הכוונה כמובן לקונה מרצון ומוכר מרצון, תודה על תיקון השגיאה. ב. אתה טועה, גם היום הפקעה של קרקע חקלאית לצרכי ציבור (למשל כביש) מחייבת פיצוי בעלי הקרקע (כמובן בסכום נומינלי, ולא במחיר מופקע כמו במקרים המדוברים) ג. מאיפה אתה מסיק שהרווח הכספי לא היה רצוי להם? הרי במחיר שקיבלו, שניהם יכלו לרכוש בכסף שקיבלו קרקע מקבילה, טובה יותר או גדולה יותר מהקרקע שהיתה להם (שוב - מדובר בקרקע חקלאית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. בקו הירוק אולי. בשטחים הכבושים קוראים לזה 'אדמות מדינה' על מנת שיהיה הכשר משפטי לגזול אותן מבעליהן. ג. קניה ומכירה של קרקעות לא היתה דבר רצוי ומקובל בעולם העתיק (יעידו על כך סיפורים אלה וגם סיפור כרם נבות) כך שהם היו מתקשים מאוד למצוא קרקע חלופית לקנייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחיר קרקע נגזר ממהחלופות מעלותיה ויתרונותיה. מחיר טוב היה דבר רצוי מאז ומעולם- גם במכירה של קרקעות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |