|
||||
|
||||
א. הרישום הזה הוא אמנות. ברישום הזה דה וינצ'י משרטט את קווי הגוף של האדם בצורה מאוד קרובה למקור. נא להשוות עם הציורים בספר "הרפתקאות צ'יפופו במצרים". ב. אז השימוש בביטויים כמו "אמן הבישול", התארים של אמן לחימה או אמן שחמט, היו בשימוש רק בימי הביניים? ג. גם אני מכיר את ההבדל, ונתתי לך קישור לתגובה שכתבתי לפני כמה שבועות, ובה דנתי בהבדל. אבל זה הבדל ששכיח כיום, ואתה שוכח שבאתי להוכיח שבמקור לא היה את ההבדל. זה שתגיד שהמקור היה בימי הביניים או לפני כן, לא סותר. זה עדיין המקור. ד. אם בנית כסאות, אתה נגר חובב - לכל הפחות. ה. אני חוזר ומסביר לך. לא אני צריך להבחין בין כלום לשום דבר. ואפילו אלך לשיטתו של הגולש "סתם" ואגיד שקניין האמנות אינו מוכיח. אבל זה שטוען שזו אמנות, לכאורה זה כן מדבר אליו. לכאורה הוא מוצא שם משהו שמרשים אותו בצורה כלשהי. אם זה כהתרגשות, אם זה כחידוש, סאטירה, הבעה, או יכולת אחרת שלא הצלחתי להעלות על דעתי. ואני רוצה להבין את אותו "מבין" באמנות ולשאול אותו מה הוא מוצא ביצירה הזו, בשונה מיצירה אחרת. ו. המתמטיקאי המקצועי עוסק בחישובים מורכבים שהקהל הרחב לא יכול להבין, לפענח ולעקוב אחריהם. אם כן, את עבודתו ידרגו אלה שכן יכולים להבין את עבודתו, ומן הסתם הם יוכלו לומר אם הוא טוב מעמיתיו או גרוע מהם. ז. בשביל זה מבדילים בין רופאי אליל לרופאים אמיתיים. בנוסף יש את האפקט של תרופות פלצבו. בנוסף אתה מנטפק, כי גם אתה מודע לזה שבאופן כללי ניתן לברר מי מרפא יותר טוב, גם אם יש איזה פציינט נאיבי שמשוכנע שהרופא הכושל ריפא את השפעת שלו. |
|
||||
|
||||
א. אולי - אבל ההגדרה השניה שלך שמה דגש על יופי, ולא על קרבה למקור. ב. אמן הבישול - שהבישול שלו הוא לא רק אומנות אלא אמנות. אמן שח-מט, הוא לא אמן כמו שתפוח אדמה הוא לא תפוח. ג. אז אתה מכיר את ההבדל. יופי. אם כך אפשר לבטל את ההגדרה הישנה, ולפי הסעיף הראשון נראה לי שאפשר גם לבטל את ההגדרה הראשונה. ד. לא, אני ממש לא. מאד קל היום לבנות כסא שלא יתפרק גם בלי להיות נגר חובב. ה. אתה לא באמת "רוצה להבין" אותו, אתה כבר מראש החלטת שזה "קשקוש". מי שרוצה להבין מראה מאמץ להבין. ו. מתמטיקה היא לא "מדע סודי", מתמטיקאי שלא מפרסם את עבודותיו לא עשה כלום. ז. לא הבנתי, אתה חוזר בך מהטענה שקל לדעת אם רופא הוא "גדול"? |
|
||||
|
||||
אמן, רב אמן בשח מט: תרגום של master - לפי מה שאני קורא, הגיע מגרמנית: מייסטר (התואר ניתן לראשונה בגרמניה). המינוח הזה הגיע מגילדות האומנים בימי הביניים. מאסטר / מייסטר הוא חבר מלא בגילדה: מי שהשלים את הכשרתו ובעלים של עסק משלו. הוא יכול להעסיק מספר מתמחים ושוליות שאינם חברים בגילדה. ה־grand master הוא ראש הגילדה (לדוגמה: ראש גילדת הנגרים המקומית). לכן מדובר על אומן ועל רב אומן, לפחות במקור. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |