|
עלית על הבעיה. מי שצריך מבקר אמנות, זה בגלל שהוא מתקשה להרשים את הציבור.
קח לדוגמה את המוזיקה המזרחית. רבים מסתייגים מהאופי שהיא לבשה ומהטעם שהיא מייצגת. ואני, גם אם את כתיבת המלל לא אגדיר כ''אמנות'' - כי כל אחד יכול לעשות את זה ואין כאן שום דבר מיוחד, הרי שהזמרים המבצעים נחשבים אמנים. בסגנון המוזיקה הזה, הם מבצעים את השירים להפליא, בצורה שהאדם הממוצע יתקשה לבצע.
לא רק וינסנט ואן גוך, גם יוצרים רבים אחרים שהיום נחשבים לשיאי הקלאסיקה, חיו ללא הכרה ובעוני מחפיר. גם פרנץ שוברט היה כזה. היום התפוצה והתקשורת מוצאת קהל גדול יותר של אנשים שיאהבו את סגנון האמנות הזה. אם ואן גוך לא מצא בשכונה שלו מספיק אנשים שיש להם מספיק זמן וכסף לבזבז על אמנות, היום ניתן לברור מכל העולם את האנשים שיש להם מספיק זמן וכסף והם אוהבים דווקא ואן גוך.
|
|