|
||||
|
||||
אבל אוכל מכיל גם חוויה של טעם (החוש), לא רק של סיפוק רעב. זה לא קשור, או יכול להתקיים, גם במנותק באמנות או באזז שיווקי. להגדיר את המטרה של אוכל כסיפוק רעב זה כמו להגדיר את המטרה של מוסיקה כהפסקת השקט. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי איך ה-''אבל'' שבתחילת תגובתך מתקשר לתגובתי. |
|
||||
|
||||
ניסיתי להגיד שבניגוד ליצירת אמנות, טעמו של האוכל הוא חלק מהותי ממנו, בניגוד לבאזז ושאר ירקות (טוב, דימוי גרוע במקרה הזה). אם זה לא נגד את הכיוון שלתגובתך, ראה את ה'אבל' כמחוק. |
|
||||
|
||||
האם זה שקול לאמירה בסגנון "בניגוד ליצירת אמנות, צלילה של התזמורת הוא חלק מהותי ממנה, בניגוד לבאזז ושאר ירקות..."? |
|
||||
|
||||
היה נשמע מהתגובה שלך, שמהות האוכל זה לספק את הרעב, וכל השאר זה באזז, ואני הערתי שיש עוד כמה גורמים באמצע. אם לא פירשתי נכון את התגובה שלך, לא נורא, בסך הכל מדובר בפיתה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |