|
||||
|
||||
עצם העובדה שאת נותנת למישהו קורת גג וכלכלה זה גם סוג של תמרוץ, לא? בשכונה תל אביבית ממוצעת זה שווה ערך ל-5000-10000 שקל בחודש (נטו) לפחות. |
|
||||
|
||||
לא ממש. מן הסתם, תזונת עבדים מינימלית ופשוטה, ותנאי לינתם כנ"ל. אתה יודע, מיקסום רווחים. אם היית מוכן לחיות כמו אריתראי, טריליון אנשים בחדר, היית משלם הרבה פחות מ-5,000-10,000 לחודש. בעל עבדים לא משכן אותם בדירת 3 חדרים לאיש, וגם לא בדירת חדר מאובזרת. |
|
||||
|
||||
תשמעי, אנחנו מדברים על תקופה שבה גם אברהם בעצמו גר באוהל, רכב על גמל במקרה הטוב, ולא אכל סושי ונתחי בקר בפיתה של אייל שני. יש לי הרגשה שהפערים בינו לבין העבדים שלו היו הרבה יותר קטנים ממה שאנחנו רואים בתל אביב של ימינו. בטח כשמדובר בשפחה מיוחסת מן הסתם - כזאת שעושים איתה ילדים, את יודעת. |
|
||||
|
||||
אברהם אולי גר באוהל ורכב על גמל, אבל כשהוא פותח שולחן הוא שוחט עגל על כל אורח שיש לו, עם עוגות/לחם ישר מהתנור, חמאה וכו'. העבדים שלו בטח קיבלו איזה פיתה עם חומוס וזהו. |
|
||||
|
||||
אולי את מסתכלת על זה בצורה פשטנית מדי? אצל עבדים - כמעט כמו עובדים, יש היררכיה. עבדים שכל מה שהם עושים זה לרעות צאן ולנקות שירותים, נמצאים בתחתית הסולם. כל עבד יכול לעשות את זה, ולכן הדירוג שלהם נמוך, התמריץ נמוך והתחזוקה נמוכה. למעמד נמוך יותר זוכים העבדים המרדנים, אלה שעושים צרות וניתן להעסיק אותם רק בעבודות פרך ולזרוק אותם לאחר השימוש. עבדים בעלי מומחיות וכישורים, אלה עבדים יקרי ערך. עבדים כאלה מתחזקים היטב ונותנים להם תנאים ותמריצים טובים הרבה יותר. עבד יקר ערך לאדון עשיר, חי טוב יותר מאדם חופשי שמשתכר בצורה ממוצעת. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |