בתשובה לסתם, 11/06/15 10:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה יכול, כמוני, להתייחס רק לנקודות עליהן יש לך משהו מעניין להגיד... אני אנסה לסכם את העניין מנקודת מבטי. כתבתי תגובה מדוייקת ונכונה, משום מה כשקראת אותה לא הבנת אותה - חשבת שהיא מכילה דברים שהיא לא מכילה12 ושהיא לא מכילה דברים שהיא כן מכילה34. כשניסחתי את אותו תוכן ממש בצורה קצת אחרת הסכמנת איתי שהוא נכון. כשהצבעתי על כך שמדובר על אותו תוכן, תוך כדי הבאת הטקסט המקורי והדגשת המילים שהיו בו וההמילים שלא היו בו טענת שאני "מתמם". יכול להיות שהמילה "בור" עוררה אצלך איזה אינסטינקט שגרר קיטלוג כל הטקסט כגסות רוח מבלי לקרוא את ההקשר, אם הייתי יודע שזה מה שיקרה בוודאי שהייתי מחפש מילה אחרת5, אבל עדיין, הטקסט עצמו במלואו היה נכון, מנומס, מדוייק וטריוויאלי - גם כשהוא עומד בפני עצמו, ועל אחת כמה וכמה בהקשר בו הוא מובא. בקיצור, מנקודת מבטי: טעית, לא הבנת (בהתחלה) ולא ניסית להבין (בהמשך) אותי. לטעות זה אנושי להודות בטעות זה לא בבית ספרנו. 1 ובכוונה היא לא מכילה. 2 למשל, רשימה חלקית מאד: גסות רוח, הטעה שסיינפלד היא סדרת מופת, הטענה שכל אחד צריך לצפות בסיינפלד, הטענה שאסור לשאול, הטענה שצריך להכיר את כל פרקי סיינפלד... 3 ובכוונה היא מכילה. 4 למשל, רשימה חלקית מאד: הטענה שכולנו בורים, הטענה שבורות היא לא דבר רע בפני עצמו, הטענה שקל לצאת ממצב הבורות, ההסבר איך לצאת ממצב הבורות.... 5 איזה מילה מתארת אדם שבוחר לא לדעת משהו ושחושב שידע הוא דבר רע? למי שעונה למה שכתוב כאן? כל המילים שאני יכול לחשוב עליהן לא נשמעות לי מחמיאות, ולו משום שזאת לא מחמאה. ובאמת לא התכוונתי להחמיא, ואני לא חושב שמגיעה לאף אחד מחמאה על סירוב עקרוני להרחיב את אופקיו. אבל יש הבדל בין גסות רוח לבין לא להחמיא, והקפדתי - לכל אורך הדיון - לא להגרר לגסות רוח (ולו רק בגלל שזה חסר טעם בהקשר הנוכחי6). 6 והנה, חזרנו לדיון המקורי על השימוש במושג "נאצים". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
OK מר קולהאס, הצדק לצידך. ועכשיו מיכאל, אתה מוכן להרגע? ____ ולמען הבורים אשר בינינו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה קבועה שאני מפנה לתיירים שלי ברח' ברנדנבורג בפוטסדם: "מכירים את מיכאל קולהאוס?" ואם מישהו מכיר, אני אומרת "ובבית הספר כאן, למד הסופר, הייניך וגו"' ואם אף אחד לא מכיר את מיכאל אני אומרת "טוב, אז לא מעניין אתכם ודאי שכאן למד הסופר..." כלומר בשלב הזה אני לא מצליחה להמנע מהדרדרות למחוזות הפדגוגיה הנמוכה בניגוד למשאלות הקהל. אז איילים, אם אי פעם תגיעו לברלין - ברנדנבורג: "מיכאל קולהאוס" אחלה נובלה המבוססת על דמות אמיתית (הנס קולהאוס). וגם וגם ב"אפי בריס" של תיאודור פונטנה שווה להשקיע. לעצם עניין: האייל האלמוני אמנם אובססיבי ולא מרפה, אבל זו לא אותה אובססיביות של הדמות בנובלה שהזכרת. ותודה שהזכרת... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |