 |
את שהיה בליבו של מר אריאל רוניס, לא אני ולא אתה נדע ואף את העובדות המלאות לאשורן ספק אם נדע. בכל זאת, היו לי הרהורי חרטה על כך שדוקא בנסיבות הטראגיות האלו מצאתי לנכון לומר משהו בגנות אותם משרתי הציבור המזדרזים מדי להתנדב לעמדת השופט והפוסק מי קרבנו גדול יותר ומי זכאי יותר לפרוטות החסד האחרונות שהממסד מקצה לאזרחיו בימים אלו.
אולי מוטב לי להבהיר, שאני כלל איני בא לשפוט ולהרהר על מי מן הצדדים שנקלעו מי לאסונו ומי לחרפתו לנסיבות הטראגיות הללו. בלי לומר דבר על המקרה הנורא הזה, אני חושב שזה נכון וטוב יותר לכולי עלמא שמשרתי ציבור יגלו יתר מוטיבציה ורוח התנדבות במאבק לשפר את השירות והתנאים לכלל הציבור בישראל ופחות רצון להתנדב לפסוק, לברור ולתעדף בין הנזקקים השונים, כאמור זה על חשבון זה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש