|
||||
|
||||
כנ"ל. חוץ מזה: "מכתב מסוגנן ויפה" - אומר שיש לה כישרון כתיבה. "בכתב מסוגנן ויפה" - אומר שיש לה כתב יד נאה. דומני שיותר ראוי לשיר על הראשון מאשר על השני. |
|
||||
|
||||
בהחלט, גם אני חשבתי שנאמר ''מכתב'', ומסיבות דומות לשלך. |
|
||||
|
||||
נו, אז זה לא היה מכתב, זו היתה משרה קבועה, קודם ב''קשת'' - כתב עת של משוררים וסופרים, ואח''כ, במשך שנים, בהארץ ובידיעות. חוץ מזה, אם היא היתה סתם אחת מאלה שכותבים מכתבים למערכת, ואפילו יהא זה בכתב מסוגנן ויפה, לא היה צורך לתת לשיר את השם המסתורי-משהו, ''מי מפחד מגברת לוין''. לפחד - מפחדים האמנים למיניהם ממבקר, לא מסתם מישהו. |
|
||||
|
||||
לא, ברור לי שמדובר היה במשרה קבועה. בדמיוני הרומנטי, בעידן שלפני האינטרנט, כתבי ומבקרי התרבות היו שולחים את הטורים שלהם במכתב מסוגנן מבעוד מועד, במקביל לאימייל שנשלח היום דקה לפני הדד-ליין. ועבור כתבים נחשבים במיוחד, אפשר אפילו לדמיין אותה נותנת את המכתב בידיו של שליח חרוץ של העיתון שחופז בדרכו אל בנין המערכת. |
|
||||
|
||||
אני חשבתי שמכתב = מסר כתוב, מילה במשמעות לא סטנדרטית שנבחרה לצורך המשקל השירי. |
|
||||
|
||||
השאלה היא לא על מה ראוי לשיר אלא מה רוצה הכותב לתאר, אילו אפיונים הוא רוצה לתת לדמות. השיר מתאר גברת שהופעתה החיצונית ותדמיתה חשובות לה מאד, והכתב הוא חלק מהאפיון הזה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |