 |
אפילו בטווח המצומצם יותר, משהו עדיין מטריד אותי במודל שלך. נראה לי שהוא מבלבל בין מושגים כלכליים של עלות, הכנסה פנויה והיחס ביניהם, והייתי שמח אם מישהו כאן שקצת יותר דובר 'כלכלית' היה מתקן אותי (או אותך). זה קצת מזכיר לי את החידה ההיא על המלצר והשקל העודף1.
העלות של ילד היא כמה שאתה מוציא עליו. לא כמה הכנסה פנויה נשארה לך - כי אחד רוצה להוציא את כל כספו לילדים, אחד רוצה לקנות פורשה, ואחד רוצה לחסוך בבנק לפנסיה או למחלה קשה לא עלינו. ומי אנחנו שנגדיר למישהו על מה להוציא את הכסף וכתוצאה מכך כמה העלות השולית שלו? ומאחר שכל המודל שלך מבוסס על המספר השרירותי3 הזה שאתה קבעת, כל המודל הזה נראה לי פשוט לא נכון מבחינת הגדרות כלכליות.
הרי אפשר להגיע ככה לדברים אבסורדיים - אני יכול להראות לך איך כיכר לחם עולה למשפחה שלי יותר מטלוויזית LCD ב-10,000 שקל: כי אם יש לי 10,005 שקל, ואת הראשונים הוצאתי על טלויזיה, ונשארו לי רק 5 שקל, אז עכשיו העלות השולית (לשיטתך) של כיכר לחם היא מעבר להכנסה הפנויה שלי.
ואם מישהו היה מחלק קצבה, אז הוא היה אמור לשלם לי יותר לשיטתך על ההוצאות לכיכר לחם מאשר על ההוצאות לטלוויזית2 LCD.
אז זה לא נראה לי הגיוני. מה שעולה 1000 שקל, עלותו למשפחה יותר ממה שעולה 500 שקל, ולא משנה איך תסובב את זה.
13 חילים אוכלים במסעדה - כל אחד שילם 10 ש"ח על הארוחה. סה"כ 30 ש"ח.
בעל הבית ראה חילים ביקש מהמלצר להחזיר 5 שקלים לחילים.
המלצר החזיר לכל חייל 1 ש"ח ולעצמו השאיר 2 ש"ח.
כל חייל שילם בפועל 9 ש"ח כפול 3 סה"כ 27 ש"ח, ובתוספת 2 ש"ח שנשארו אצל המלצר, קיבלנו סה"כ 29 ש"ח.
לאן נעלם 1 ש"ח מה-30 הראשונים?
2 ועזוב בצד את מה באמת חשוב יותר, לחם או טלוויזיה. זה לא רלוונטי לצורך הדוגמה.
3 רון, אני מפנים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש