 |
אולי אופן החיבור חשוב יותר מהעובדה שאני "מחבר התנהגות...".
כי אני חיברתי באופן רופף - "זה מזכיר לי..." ונדמה שאתה מבקש ממני להגן על חיבור הדוק לפי הגדרות מקצועיות של הסנדרום - שאין לי מושג מה הן.
אז בכל זאת בדקתי - רק בויקי:
"למרות יכולות אינטלקטואליות כמעט נורמליות, הראו הילדים קושי ניכר בתקשורת בלתי מילולית, בכלל זה בשימוש הולם במחוות גופניות ובנימת קול בשיחה, יכולת דלה לאמפתיה קוגניטיבית או אפקטיבית, נטייה לעשות אינטלקטואליזציה של רגשות ונטייה להשתמש בסגנון דיבור ארכני, לא קשוב ופורמלי מדי (צורת דיבור של "פרופסורים קטנים"). הילדים התאפיינו גם בתחומי עניין משונים, שאחריהם היו כרוכים במידה אובססיבית. ייתכן ואובססיביות זו, אשר גורמת להם להשקיע את כלל משאביהם האינטלקטואלים בנושא צר בלבד, היא הגורמת לאמונה השגויה כי הנ"ל הם תמיד בעלי רמת משכל גבוהה מהממוצע. בנוסף ישנה נטייה להדגיש בעיקר את המקרים הרומנטיים, המלווים באינטליגנציה מעל הנורמלית, בהם במיוחד מורגש הפער בין יכולות אינטלקטואליות גבוהות למדיי לבין "כישורי חיים" נמוכים."
אז באופן רופף ולא מקצועי, זה מתיישב יפה עם התרשמותי מהתנהגותו של הפרופ' חצרוני. עכשיו אתה מוזמן לחדד את ההבחנה ולהסביר מדוע, למרות התרשמותי הבלתי מקצועית, הוא איננו אספרגר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש