|
||||
|
||||
תודה. בענין שיותר מעניין אותי (לא בקשר לצמחונות). האם נכונה הקריאה במו"נ שהיהדות תוכננה מראש להיות דת של תפילה והקרבנות הם רק שלב ביניים בגלל הנוהג בעולם העתיק? |
|
||||
|
||||
לפי הכתוב, זו דעתו של הרמב"ם. אבל אני רוצה לדקדק בעניין. זה לא שהיהדות תוכננה להיות דת של תפילה ומשהו התפקשש והיא הפכה לדת של קרבנות. תפילה או קרבן, אלה דרכים לבטא הכנעה וקבלת עול מלכות שמים - עבודה שבלב. אם מבצעים את העבודה בפועל בלי עבודה שבלב, כלומר: אומרים את מילות התפילה, או מקריבים בעל חי וזהו - אין כאן שום דבר שבלב. וזו היתה הכוונה המקורית שעליה מדבר הרמב"ם ועליה דיבר הנביא. הכוונה המקורית היא לקבל עול מלכות שמים, ובגלל שבשפה המדוברת של אז נהגו להביע הכנעה וסגידה בדרך זו, ציווה האלוהים את עם ישראל לקבל עול "בשפה המדוברת". אני חייב לציין שאני לא מומחה גדול בפילוסופיה בכלל ופילוסופיה יהודית בפרט, כך שזו פעם ראשונה שאני קורא פרקים במורה נבוכים או בספר העיקרים של רבי יוסף אלבו. אבל אני רוצה לחזור ולהעיר בנושא שהפריע לי יותר מכל. ספרי הגות ופילוסופיה יהודית, מסבירים לנו כיצד ומה לחשוב. הם לא אומרים לנו כיצד ומה לעשות. בשביל זה יש ספרי הלכה. בא אדם ומצטט כל מיני פסוקים ומימרות באופן חלקי ובהקשר אותו הוא בוחר, ומנסה לטעון שזו ראיה שעל פי דין אסור לבצע מעשה מסוים. חור גדול יש בטענה שלו, כשהוא לא מצליח לצטט אפילו פסק הלכה אחד שמסכם את ההרצאה שלו ותומך בדעתו. כי לא פוסקים הלכות מתוך מורה נבוכים, אלא מתוך משנה תורה. ואם קרא אדם את מורה נבוכים וחשב שבדברים אלה הרמב"ם אומר שאסור לאכול בשר, כותב הרמב"ם במשנה תורה בהלכות דעות, שאסור לאדם להמנע לגמרי מאכילת בשר. כן. קראת נכון. אסור לאדם להמנע לגמרי מאכילת בשר. ועכשיו אחקה את אסא קיסר, אסובב אצבע לרקה ואגיד לך: את זה הרמב"ם אומר! זה הרמב"ם הגדול! זה לא סתם... |
|
||||
|
||||
לא טבעוני אנכי ולא בן טבעוני, כי יושב במסעדת הבוקרים ובולס סטייקים. מקובלים עלי דבריך שהלכה לחוד ופילוסופיה לחוד. כרגיל עם המחזירים הם מנסים להפעיל לטובתם כל טריק והקהל הלא מיומן מתקשה להתווכח אתו. אני מבין שאתה מסכים שאסור ליהנות מצער בע"ח, ואם כן עיקר השאלה ההלכתית לפי הבנתי היא האם קטימת מקורים היא צב"ח או לא, ואתה אומר שהפסיקה היא שלא. הבנתי נכון? |
|
||||
|
||||
צב''ח - קטימת מקורים בשביל הכיף לא צב''ח - קטימת מקורים בשביל שאפשר יהיה לצופף את בית החרושת לשניצלים. |
|
||||
|
||||
אז האם קטימת מקוריהם של אפרוחי המגזר השליט במדינה בגיל שמונה ימים הוא צב"ח או לא צב"ח? |
|
||||
|
||||
להבנתי, דווקא אסא קיסר בעצמו טוען שאין בתוצר צב''ח איסור הנאה. הוא מתמקד בקניית ביצים וחלב, כי יש בכך סיוע לעבריינים ולכן עבירה על ''לפני עיוור''. נפקא מינה אם בידיך ביצה שתיזרק לפח האשפה אם לא תאכלנה בעצמך. אמנם אחר כך הוא מדגיש את הכיעור שבאכילת בשר, אך נמנע מלטעון שיש בו איסור מצד עצמו. |
|
||||
|
||||
אבל מהי בדיוק העבירה שאנחנו מסייעים לה? אם קטימת מקורים אינה צב"ח אז אין עבירה ואין לפני עיוור. |
|
||||
|
||||
הכל בהנחה שקטימת המקור היא צב''ח. תגובתי התייחסה לדבריך ''אסור ליהנות מצער בע''ח''. |
|
||||
|
||||
הביטוי "להנות מצער בעלי חיים" הוא בעייתי, כי בכל מקום שיש הנאה אין איסור של צער בעלי חיים. אתה נהנה משניצל? - מה שקרה בדרך זה לא צער בעלי חיים. אתה נהנה מחלב וביצים? - מה שקרה בדרך זה לא צער בעלי חיים. אתה נהנה ממעיל עור? - מה שקרה בדרך זה לא צער בעלי חיים. אתה נהנה מציד? - זה לא צער בעלי חיים. כל אלה פסיקות. כולל פסיקות שאין זה צער בעלי חיים למרוט נוצות מאווז חי כדי להשתמש בקולמוס, לעקור קרניים של תיש כדי להקל על השחיטה, לשחוט בסכין קהה וכו'. כך שאני מניח שגם לקטום מקורים זה לא צב"ח מכיוון שיש פה רווח ותועלת למגדלים, עד כדי כך ששווה להם לקנות מכונה מיוחדת בשביל זה. הבכיות על 800 מעלות מגוחכות. מן הסתם החום הגבוה נועד כדי לבצע עבודה מהירה, נקיה וסטרילית, מה שמפחית בסבלו של האפרוח. אני לא יודע אם מקור זה כמו ציפורן שלא כואב לגזור או שיש שם כאב, אבל מן הסתם מי שתכנן את המכונה היתה לו סיבה למה דווקא 800 מעלות, למרות שהסיבה לא מתקבלת על דעתו של איזה פסיכי שקרן שלא שותה חלב וטוען שזו עמדת הרמב"ם. |
|
||||
|
||||
נראה שבניגוד לדעתו של הרמב"ם (שגם היא לא מוחלטת בעניין זה), יש דעות רבות אחרות שטוענות שמראש עניין הקרבנות היה חלק מעבודת ה', והקרבנות לעבודה זרה הם העתקה מהקרבנות לעבודת ה' ולא להיפך. בקישור הזה ישנה סקירה קצרה בקשר לעמדות השונות בנושא זה. |
|
||||
|
||||
תודה |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |