בתשובה לאביר הקרנפים, 13/03/15 5:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון, לפעמים מחכים לשעת כושר או לחסל אותו או להשלים איתו. קשה לי להתווכח איתך אודות זועבי. גם לדעתי היא מהלכת על הקצה. לכן אני מרוצה שהמדינה שלנו מצליחה להכיל אותה, זה מראה לי על חוסן מסוים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זועבי היא נבחרת ציבור, יש במדינה עשרות אלפי אזרחים שתומכים בה ומצביעים עבורה באופן עקבי, וניתן להניח שמזדהים עם עמדותיה במידה כזו או אחרת. זה לא קצת מרוקן את המושג מתוכן כשמגדירים אחוזים שלמים מהאוכלוסיה כבוגדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה אחוזים מהערבים במדינה תמכו בהצהרת העצמאות? למה היהודים הציונים (הרשעים,הנוראים,הרוצחים וכו') המצחיקולים נלחמו בהם? זה לא קצת מרוקן את המושג מתוכן כשמגדירים אחוזים שלמים מהאוכלוסיה כאוייב? כמה מהם תומכים בחמאס באחים המוסלמים או דעאש? במדינה הנורמלית שתהיה אחרי שיהרגו פה מספיק אנשים מהטמטום הפוסט מודרני השמאלני,לא יהיה חוקי להיות לאומן פלסטני בישראל-או שילך לירדן או לכלא או שיהיה בן אדם טוב. מי שיתעקש כנראה יהרג. גם כהנא הוא (היה) נבחר ציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכולת לומר אותו דבר על בשארה. אבל לא למצביעים עבורו קראתי בוגדים, אלא לו עצמו (על פי החשד). ולזועבי - היא פרובוקטורית לא קטנה, וקיצונית בחלק מהנושאים יותר ממרבית בוחריה. מותר להתווכח האם יש מקום למפלגות אנטי ציוניות בכנסת, בין אם הן דתיות או ערביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מותר להתווכח האם יש מקום למפלגות אנטי ציוניות בכנסת, בין אם הן דתיות או ערביות.'' מותר להתווכח אם אכן צריך להיות בישראל משטר דמוקרטי או שמא מישטר איטולות שירדוף בחורמה את כל הכופרים בדת הציונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מותר להתווכח" - זה העיקר. חופש הביטוי הוא גם החופש להתווכח על גבולות חופש הביטוי. מותר להתווכח על כמה ניתן למתוח את "יהודית" על חשבון "דמוקרטית", ולהיפך. אתה חושב שעדיף לא להתווכח על כך? להשאיר את ההחלטה על גבולות הדעות המיוצגות במוסדות השלטון לוועדה מסדרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויכוח על עצם ההרשאה של ישיבת מפלגות בכנסת הוא אנטי דמוקרטי בעליל. מותר וצריך להתווכח על הגבולות וגודל המרחב בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית אבל אסור לפסול את הזכות הדמוקרטית לבחור ולהיבחר של מי שאינם שותפים לתפיסה המקובלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הגדרה של אויב לא מחייבת חיסול, אלא מאפשרת המתנה למצב של הכרעה, ההגדרה הופכת פחות בעייתית. אני תוהה איך מגדירים הצלחה של המדינה להכיל את זועבי. האם העובדה שהיא שימשה בפועל כחברת כנסת מגדירה את ההצלחה? או אולי ההצלחה נמדדת בכך שלמרות ששימשה כחברת כנסת לא נגרמו שום נזקים? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |