|
||||
|
||||
1. דיברתי על התנאים ותקופת המשנה שקדמה לתקופת האמוראים והתלמוד. כך דנה המשנה בתפילת 18 (פרק ד', משנה ג'). רבן גמליאל קובע שבכל יום חייב אדם להתפלל 18. ומקובל שזה היה רבן גמליאל הזקן [ויקיפדיה] שנפטר עשרות שנים לפני החורבן. הוא לא צריך להזכיר את נוסח התפילה, כי כולם כבר ידעו אותו, בימיו. ולכן תהיתי בתגובה אחרת איך זה שמתפללים לבנין ירושלים שלא חרבה או להשבת העבודה לבית מקדש פעיל. ואולי זה בגלל שהשראת שכינה שבבית שני לא היתה כמו בבית ראשון. שלא היה שום את ארון העדות, והאש על המזבח נזקקה לעצי בערה כדי לכלות את הקרבנות, וחלק מהכהנים הצדוקים היו משנים מסדרי העבודה, והנבואה בטלה. וקיבוץ גלויות רלוונטי לכל ימי בית שני, שבו הישוב היהודי בארץ היה חלק קטן מתוך שבטי יהודה, בנימין ולוי. ומלכות בית דוד בטלה עם חורבן בית ראשון. ומשיח, למשיח חיכו גם בבית ראשון - לדברי חז"ל שהמלך חזקיהו כמעט נעשה משיח. ואם המילה חירות מתייחסת לחירותו של כל העם, הרי שחירותו של כל העם בטלה החל מפלישתם של האשורים לעבר הירדן המזרחי, ובטלה לגמרי עם החורבן. עם מרד בית חשמונאי חזרה החירות לזמן מה, אבל לדעתי היא פסקה בימיו של הורקנוס, שכבר אז העם החל נאנק תחת עולם של הרומאים והאדומים אנשי הורדוס. אגריפס הראשון שלט כנציב רומאי ולא בעצמאות אמיתית. לכן נראה לי שעם מלחמת האחים בין הורקנוס ואריסטובולוס פסקה החירות. אני לא מכיר באופן אישי את מגילת היוחסין של המהר"ל (אני יודע שאצל סבא שלי בבית היתה מגילת יוחסין ואף פעם לא עיינתי בה), אבל אולי בזמן המהר"ל הקטע שאתה מדבר עליו לא היה חסר. תקן אותי אם אין זה כך. בכל מקרה, את בוסתנאי הבאתי כדוגמה מאוחרת לנצר מבית דוד. שדוגמא מוקדמת יותר לא עוזרת לנו, אם באמת השמידו הרומאים את צאצאי בית דוד. |
|
||||
|
||||
לפי מה הקביעה שמדובר על רבן גמליאל הזקן? כל שאר המוזכרים שם מאוחרים יותר. מי שמתייחסים בדבריהם לנוסח התפילה הם רבן גמליאל, רבי יהושוע ורבי עקיבה - מתאים להתייחסות שלאחר החורבן. הסוגיה הזו עולה בדיוק אז. (הרומאים יכלו, אם רצו, לנסות להשמיד את צאצאי בית דוד ביהודה. לא את מי שנמצאו בבבל) |
|
||||
|
||||
עיין בערך שמעון הפקולי [ויקיפדיה] וכן בערך שמואל הקטן [ויקיפדיה]. ומאחר והרומאים לא יכלו להשמיד את כל צאצאי בית דוד, ממילא לעולם לא כבתה התקווה להשיב לגדולתו את בית דוד. אבל לעיל כבר ציינתי על צאצאים מובהקים לבית דוד - נשיאי העם ביהודה, שכיהנו בתפקידם דורות לאחר החורבן והרומאים לא השמידו אותם. |
|
||||
|
||||
1. שמעון הפקולי (בתקופת יבנה) הוא זה שסידר את התפילה עם רבן גמליאל (ולא הזקן). 2. לעניין בית דוד: הסכמתי כבר למעלה שטעיתי והרומאים לא ניסו להשמיד את כולם. |
|
||||
|
||||
1. ועל שמו נקרא תפקיד המלצר/מלצרית המסדר את השולחנות 'פיקולו'? |
|
||||
|
||||
תקופת יבנה החלה הרבה לפני החורבן. הרי בקשתו של רבי יוחנן בן זכאי מטיטוס היתה: תן לי יבנה וחכמיה. תן לי את העיר הקיימת - יבנה, ואת החכמים שכבר פועלים בה. ואם שמעון הפקולי חי בזמנו של רבן גמליאל שחי בזמנו של שמואל הקטן, אנו נזקקים לדברי חז"ל על שמואל הקטן שחי מסוף תקופתו של הלל הזקן והיה תלמידו, ונפטר בימיו של רבן גמליאל הזקן. |
|
||||
|
||||
יבנה אולי הייתה מרכז כבר לפני חורבן הבית אולם תקופת יבנה היא התקופה שלאחר חורבן ירושלים שבה יבנה הפכה להיות המרכז הראשי. חלק ממי שציינתי פעלו במקומות אחרים בסביבתה של יבנה (או אולי אף בגליל). הערך שמואל הקטן [ויקיפדיה] שאליו אתה מפנה מציג את שתי הגרסאות. מה שנחמד הוא שחז"לנו לא הצליחו להעביר בעל פה משהו שקרה כמה דור או שניים לפני שהחלו לכתוב את המשנה (החלו לכתוב אותה לאחר החורבן שבעקבות מרד בר כוכבא). |
|
||||
|
||||
אז נקבל את זה שהמשנה שהבאתי אינה ראיה לכך שתפילת 18 היתה קיימת לפני החורבן. אביא ראיה מן הגמרא במסכת מגילה דף י"ז עמוד ב': דתניא, שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה. אמר רבי יוחנן, ואמרי לה במתניתא: תנא, מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר. אז אנשי כנסת הגדולה "תיקנו" ושמעון הפקולי רק "הסדיר". ושואלת הגמרא בהמשך - דף י"ח עמוד א': וכי מאחר דמאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו תפלה על הסדר, שמעון הפקולי מאי הסדיר? - שכחום וחזר וסדרום. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |