|
||||
|
||||
כמדומני ש''קבלת מרות'' מאפיינת יותר את השמרנות הדוגלת בסמכותנות בעוד שהליברליזם יונק ממסורת של אינדיבידואליזם. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב ששמרנות מובנית דווקא בימין. שמרנות היא השאיפה לשמר את הסדר החברתי הקיים. אנחנו מזהים שמרנות עם הימין מפני שבעשרות השנים האחרונות, וכנראה גם הרבה לפני כן, מתחולל שינוי חברתי לכיוון הערכים של השמאל. השמאל מזוהה עם תרבות הנגד והמרד נגד המוסכמות, מפני שהמוסכמות משתנות לכיוון של השמאל, והימין נדחק לעמדה השמרנית. לא ברור לי שהשמאל סובלני יותר מהימין לערכים שסותרים את התקינות הפוליטית שלו. אינטואיטיבית התיחסתי לשמאל ולימין כפי שהם בעשרות השנים האחרונות. השמאל מבחינתי הוא השמאל החדש, והליברליזם, בהנחה שאתה מתיחס לליברליזם הקלאסי, הוא ימין, לפחות במילון שלי. כל מערך זכויות הפרט שהשמאל דוגל בו, והמאבק של השמאל למען מיעוטים ומוחלשים למיניהם, אינו נובע לדעתי מאינדיבידואליזם אלא מהשאיפה להרמוניה וסובלנות. בטרייד-אוף שבין חירות ושיוויון השמאל נוטה לשיוויון. וכך גם בתפיסת תפקידה ומשקלה של המדינה. הימין רואה במדינה כלי שתפקידו העיקרי הבטחת חירות הפרט וסמל לזהות הקיבוצית, והשמאל רואה בה כלי לכפיית הערכים החברתיים שלו, וסולד מהזהות הקיבוצית. ה-Jedi הוא מנזר של אבירים לוחמים, זו כמובן מסורת מערבית (אולי מנזר שאולין?), אבל דרכו מזכירה במידה רבה מאוד פילוסופיות מזרחיות. גם תרבות הנגד של השמאל בשנות השישים הושפעה מאותן פילוסופיות, לדעתי מפני שהן מתאימות לתפיסת העולם של השמאל. |
|
||||
|
||||
האמירה ש"השמאל רואה בה (במדינה) כלי לכפיית הערכים החברתיים שלו", יש בה הטיה סובייקטיבית שלילית. ניתן לומר באותה מידה של הטיה ש"הימין משתמש במדינה ככלי לכפיית ערך הזהות הקיבוצית שלו", ראה למשל פעילותם של שרי החינוך האחרונים. בתקציב האחרון של משרד החינוך הוקצו לחינוך לערכים יהודיים למעלה מ-55 מיליון שקלים ולחינוך לערכי דמוקרטיה, הוקצו 5.5 מיליון שקלים. בנוסף, הבטחת חירות הפרט משמעותית לפחות באותה מידה לשמאל ומועצמת כשהיא מתייחסת לציבורים מוחלשים ולציבור שהוא מיעוט, מתוך אותה חשיבות של ערך השיוויון. במישור הכלכלי, הניתוח שלך לגבי הבדלי ההתייחסות לחירות הפרט מדויק בעיני בעת שבשאר התחומים הימין לא הראה דאגה מוגברת לחירות הפרטולפעמים הראה את ההיפך. חירות הפרט, בעיקר המוחלש, חשובה בעיני לשמאל אף יותר מערכי ההרמוניה והסבלנות, פרט כאמור למישור הכלכלי. <קישור על משמר הכנסת http://www.mishmar.org.il/page.php?p=11941> בחיפוש "זהבה גלאון" מופיע הנתון לגבי התקציב הקטן פי 10 לחינוך לערכי הדמוקרטיה. |
|
||||
|
||||
התכוונתי לכפיית הערכים באמצעות חקיקה שמטרתה הנדסה חברתית. מס פרוגרסיבי ותשלומי העברה, שירות ציבורי ענק ורגולציה של כל הפעילות הכלכלית. מעצם טבעה מדיניות כזאת לוקחת מאחד ונותנת לאחר, מקדמת אינטרס של זה על חשבון אינטרס של ההוא. ברור שהיא באה על חשבון חירות הפרט, מפני שהיא פוגעת באוטונומיה האישית שלו, לוקחת ממנו דברים ומכתיבה לו כיצד לנהוג. אפילו אם את בצד המקבל, את לא מקבלת חירות, אלא הטבות ש"אירגן" לך פוליטיקאי או מפלגה שאת חייבת להם נאמנות אם את רוצה מתנות נוספות. יתכן שבאופן מעשי את מרוצה מעיסקה כזאת, אבל זו לא חירות, אלא בחיים בחסד השילטון - זו דרכו של השמאל: שיוויון על חשבון החירות. בעיני השמאל הדמוקרטיה היא כלי להפעיל את כוחה של המדינה כדי לכפות הרמוניה ושיוויון. החינוך לדמוקרטיה הוא כמובן חינוך לערכים של השמאל, אבל זה עניין שולי. הימין יכול לחיות בשלום עם מערכת חינוך פרטית שבה כל מוסד חינוכי קובע את הערכים להם הוא מחנך, והמשפחה קובעת היכן יתחנך הילד. השמאל לעומת זאת רואה במערכת החינוך הציבורית כלי לקידום השיוויון, ומנסה לדכא אלטרנטיבות (ראי פרשת "הראלי"). אותם סדרי עדיפויות שוררים גם במערכת הבריאות. |
|
||||
|
||||
אני לא מעוניינת כעת להיכנס לדיוני שו''ח ואיני מסכימה עם הטענה שהחינוך לדמוקרטיה זהה לחינוך לערכי שמאל אבל בהזדמנות אחרת. |
|
||||
|
||||
"והימין נדחק לעמדה השמרנית", אתה מוכן לפרט? הימין מזוהה עם עמדות שמרניות כבר משכבר, כמו התנועה הריאקציונרית ששאפה להחזרת השילטן המונרכי עם נופך דתי. |
|
||||
|
||||
צ"ל "והימין נדחק לעמדה הנתפסת כשמרנית". ואיפה השילטון המונרכי עם הנופך הדתי היום? הערכים הימניים נדחקים ע"י הערכים של השמאל. לכן בתהליך ארוך כל מי שתומך בערכים המזוהים עם הימין נתפס כמי שרוצה לשמר את המצב החברתי מפני תהליך השינוי. |
|
||||
|
||||
נראה שתגובתך הופכת סיבה ומסובב. |
|
||||
|
||||
אני מסכים שהימין מזוהה עם שמרנות, במיוחד בארה"ב. אבל מדוע? מדוע לדעתך השמרנות מובנית דווקא בימין, והשמאל לא יכול להיות שמרן. אם ההסבר שלי - ש"חץ ההיסטוריה" מכוון שמאלה - לא נכון, מה ההסבר הנכון? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שזה לא שהשמרנות מובנית בימין, מעין מעיל לעטותו, אלא שהשמרנים נחשבים לימין. זה לא רק בארה"ב (אתה יודע שהחשיבה המדינית לא החלה לפני 40 שנה בוושינגטון). וגם לשמרנות השואפת לשמר את המצב הנכחי יש מתנגדים מימין כגון הריאקציה שלא רק מתנגדת לשינויים אלא גם רוצה להחזיר את העבר. השמרנות באה יחד עם סמכותיות, עם העמדת טובת/רצון הכלל לפני רצון היחיד (מי קובע זו שאלה גדולה) וכיוב'. |
|
||||
|
||||
אבל הריאקציה יכולה להיות ריאקציה אך ורק בזכות תהליך השינוי הגדול מימין לשמאל. כאשר אנשי "מסיבת התה" מתחפשים בבגדי פטריוטים ונאחזים בלשונה של החוקה האמריקאית, הם מתרפקים על תקופה שעמדותיהם החתרניות היום היו קונצנזואליות. אם אתה מגדיר שימין ושמרנות חד הם, ברור שאתה לא זקוק להסבר מדוע הימין שמרן. אבל מבחינתי ניסיתי להבין את הימין (והשמאל) באמצעות הטייה נפשית לסוגים מסויימים של מודלים להבנת המציאות. ראה תגובה 650707 כתבתי אותה במקרה לפני תגובה זו. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי מדוע אתה נצמד למה שקורה בימינו אלו בפוליטיקה האמריקאית. שמרנות היא זרם מחשבה פוליטי השואף לשמר את המסורת (לא מסורתי-דתי כפי שמקובל בשיח הישראלי), קרי סט הערכים והאמונות והמנהגים, כנגד כוחות שינוי. לא שהשמרנות הקלאסית מתנגדת באופן מוחלט לשינוי אלא שהיא בעיקר מתנגדת לשינוי מהפכני שהוא שינוי רדיקלי בזמן קצר. השמרנות דוגלת בהתהוות איטית וזהירה, ולכן שמה ''שמרנות''. אם נצייר את הסצנה, השמרנים ישבו בצד ימין של האולם ולכן השמרנות היא עמדת הימין. דא עקא, המהמפכנות באה לשנות את, ובכן, השמרנות המלוכנית-דתית, ולאחריה באה הריאקציה שהיא זרם המחשבה והמעשה ששאף להחזיר את הגלגל לאחור. אנשי מסיבת התה האמריקאים הם בכלל מהזן הפונדמנטליסטי-ליברטיאני במקרה הטוב של רון פול, ובורים וולגריים במקרה הרע של שרה פיילין. |
|
||||
|
||||
מה רע בדוגמאות ? ירון מדבר על התייחסות כללית: שמרנות מצד אחד ופתיחות מצד שני. אילו שתי תופעות סוציולוגיות שהיו מאז ומתמיד, לכן כל דוגמא רלוונטית. |
|
||||
|
||||
פתיחות איננה ההופכי של שמרנות. |
|
||||
|
||||
לדעתי פתיחות היא בדיוק ההיפוך של שמרנות. (אלא אם כן תתאמץ להכנס לדקויות חסרות חשיבות, לדעתי). אין צורך שתענה לי כי אין לי כוח לוויכוחים סמנטיים. זכותך לחשוב אחרת מדעתי. |
|
||||
|
||||
ממש לא ויכוח סמנטי אלא בחינה של שמרנות במחשבה הפוליטית, לא מה כתוב במילון, לא בהגדרות פסיכולוגיה עממית לגבי נפש האדם. |
|
||||
|
||||
למה במיוחד בארה"ב? בדוק, למשל, מי היו הגורמים שתמכו במשטרי המונרכיה באירופה והתנגדו להפיכת המדינות לרפובליקות. בדוק מי היו הגורמים שתמכו בכנסיה (ונתמכו על ידה) ולהפך. בדוק מי היו הגורמים האלה במהפכה הצרפתית ובפרשת דרייפוס, למשל, או בגרמניה של ביסמארק ושל הקייזר. תמצא שהיה קשר הדוק בין השמרנות (מבחינת שימור מוסדות שלטון) לדתיות, ובין שתיהן לבין טיפוח לאומיות ובחלק מהמקרים לאומנות. אותם דברים תמצא אם תבחן את משטרי הגנרלים בדרום אמריקה ועוד ועוד. השאלה המעניינת יותר, אולי, היא לגבי ההבדל בין ליברליזם כלכלי, שהימין ברחבי העולם נוטה לתמוך בו, לבין שמרנות חברתית: למה מי שמקדש את החופש בתחום הכלכלי נוטה יותר להגביל אותו בתחום החברתי (וגם להפך, ביחס לשמאל)? |
|
||||
|
||||
יופי. "השאלה המעניינת" היא הסיבה לכל הפתיל שהתחיל בתגובה 650391 הצעתי הסבר פסיכולוגיסטי ל"שאלה המעניינת": כיצד יש קורלציה בין דעות אופייניות לימין (או לשמאל) בעיניינים שלכאורה אין ביניהם קשר. באופן סטריאוטיפי כמובן, לאנשי ימין נוח להבין את העולם כמשחק לעומתי בין שחקנים אנוכיים שפועלים כל אחד לטובת עצמו, ולאנשי שמאל נוח יותר להאמין במודלים שבהם פחות מאבק ויותר שיתוף פעולה והרמוניה, פחות אינדיבידואליזם ואנוכיות ויותר שאיפה משותפת לשיוויון וטובת הכלל. משתי הטיות אלה ניתן לגזור לדעתי את עמדות הימין והשמאל בכל עניין. בלי נדר כמובן, זו לא תאוריה מדעית. אני יודע היטב שיש קשר בין הימין ובין שמרנות. אבל אם מקבלים ההסבר שמקורם של הימין והשמאל בהטיה בתפיסת העולם כפי שכתבתי למעלה, אז ימין ושמאל מוגדרים עכשיו ע"י אותן נטיות נפשיות, ולא ע"י שמרנות. כלומר שמרנות לא מובנית עכשיו בימין. צריך להסביר מדוע הימין מזוהה כשמרן. ההסבר שהצעתי לרון היה שתרבות המערב נמצאת בתהליך היסטורי שבו היא מתאימה יותר ויותר למודל של השמאל, ועמדות השמאל דוחקות בדעת הקהל את עמדות הימין. השמאל מוביל את השנוי והימין נלחם מלחמת מאסף ונחשב לשמרן. |
|
||||
|
||||
1."והליברליזם, בהנחה שאתה מתיחס לליברליזם הקלאסי, הוא ימין" 2."כל מערך זכויות הפרט שהשמאל דוגל בו, ... אינו נובע לדעתי מאינדיבידואליזם אלא מהשאיפה להרמוניה וסובלנות" 3."הימין רואה במדינה כלי שתפקידו העיקרי הבטחת חירות הפרט וסמל לזהות הקיבוצית" 4."והשמאל רואה בה כלי לכפיית הערכים החברתיים שלו, וסולד מהזהות הקיבוצית." מצא את הניגודים (בהתאמה): 1. אם יש משהו שמאפיין את הליברליזם הקלאסי, זו ההעדפה של זכויות הפרט (השוות!) על פני האינטרסים ו/או הזהות הקיבוצית1 2. אם השמאל דוגל בזכויות הפרט יותר מקבוצות אחרות, אז הוא יותר ליברלי (קלאסי) מהקבוצות האחרות. 3. אם הימין רואה במדינה סמל לזהות קיבוצית, אז הוא לא מבטיח את זכויות הפרט שאינו מזדהה עם הזהות הזו - במקרה כזה הימין פחות ליברלי קלאסי. 4. אם השמאל סולד מזהות קבוצתית, אז הוא בעד זהות אינדיבידואלית, ולכן יותר ליברלי קלאסי. עכשיו, להגיד על השמאל שהוא יותר "ליברליזם קלאסי" זה כמובן היגד שיעליב גם את הליברלים, גם את השמאלנים,וגם יקומם את הימנים. אז משהו התבלבל פה. אולי זה יותר פשוט: "הליברליזם הקלאסי" מעדיף את הפרט על הקולקטיב. וזהו! השמאל מתנגד לו כי הוא מעדיף את הקולקטיב החברתי/אזרחי. הימין מתנגד לו כי הוא מעדיף את הקולקטיב הלאומי/אתני. שתיהן עמדות אנטי ליברליות. והן יותר אניטי ליברליות ככל שהן מעדיפות יותר את הקולקטיב (שלהן) על פני הזכויות (השוות!) של הפרטים. ____ 1 השמאל קורא לזה "חברה"ת הימין קורא לזה "אומה", אבל שניהם מדברים על קולקטיב. |
|
||||
|
||||
בלא מעט מקרים מה שאנחנו מכנים "שמרנים" הם ההיפך משמרנים; הם רדיקלים. מילטון פרידמן כונה שמרן אבל היה רדיקל. אנשי מסיבת התה וחלק מהרפובליקנים הקיצוניים הם רדיקלים שרוצים שינוי: להחזיר עטרה לישנה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהמילה שאתה מחפש זה ראקציונרים, לא רדיקלים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |