בתשובה לאישקש, 12/01/15 23:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לי נראה קצת מוזר: מה שנראה איום ונורא ומחפיץ ("שימוש ככלי") לגבי הרוצחים הנתעבים ביותר, הוא טבעי ומובן לרוב האוכלוסיה כשמדובר על כלל הציבור (גיוס חובה). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה נכונה. בכלל השימוש האינסטרומנטלי ב"מחפיץ" ע"פ המסביר הוא מוזר,מאיפה אדם משלם קנס אם לא מעבודה? (אם הוא מרוויח מאה שקלים ליום וקונסים אותו במאה שקלים=השתמשו בו ליום עבודה?!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מפתיע אותי. לרגע כמעט תהיתי אם בשם המשתמש כתוב ''ידידיה'' או ''סמיילי''. יש כאלה שחיים בעולם בינארי שבו יש או ''מחפיץ ורע ואסור'' או ''לא מחפיץ וטוב ונכון''. רובנו חיים בעולם שבו יש דברים שאנחנו חושבים שהם לא ראויים מבחינה עקרונית, אבל למרות זאת יש להם הצדקה כיוון שהחלופות הן גרועות יותר. אתה בדרך כלל מבין היטב את המצבים האלה. סמיילי נהג לא להבין אותם, או - מה שהיה מרגיז בהרבה - יצר את הרושם שהוא מעמיד פנים כלא מבין אותם. נראה לי שגם האנשים הנאורים ביותר מוכנים להחפיץ מישהו אחר לזמן מסוים אם הם מאמינים שזה מה שיחצוץ ביניהם לבין המוות. בפרט הם יהיו מוכנים לזה אם באותה הזדמנות הם מקבלים גם על עצמם להיות כפופים לאותה החפצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חייל בגל''ץ לא חוצץ בין אף אחד למוות (בתחנה הספציפית הזאת על אחת כמה וכמה ,אפילו ההפך) גם האסיר מקבל על עצמו את עבודת הפרך (ולו משום שהאלטרנטיבה היא צינוק) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא בינארי. מהדיון לעיל ומהלך הרוח הכללי נראה לי שרבים יתנגדו לשימוש באחרים "ככלי", גם אם הוא עשוי להציל חיים. בנידון דידן, אולי עבודות פרך שיתלוו למאסר העולם ירתיעו רוצחים פוטנציאליים, ואולי לא. הופתעתי כשהבנתי שהשאלה הזו בכלל לא נידונה, מפני שעצם הרעיון נראה לנו כל כך לא שייך. מאידך גיסא: לא כל חייל מציל חיים, וודאי שלא כל משימה שמוטלת על כל חייל היא מצילת חיים, ובכל זאת אנו מקבלים בשוויון נפש את כפיית העבודה על החיילים מבלי לדקדק בפיקוח הנפש הכרוך בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שימוש באחרים ככלי עלול להיות פסול גם אם הוא עשוי להציל חיים - נראה לי שזה מוסכם כמעט על הכל. אם אתה נמצא בקבוצה של אנשים במערכת של שבועון צרפתי ובא מישהו עם קלאצ'ניקוב ועומד לפתוח באש, אם תתפוס את האדם השמן ביותר במערכת ותדחוף אותו לפני כולם יתכן שתצליח להציל חיים של יותר מאדם אחד, אבל זה לא מתיר לך לעשות זאת (או למישהו לעשות זאת לך, אם במקרה אתה השמן ביותר)1. השאלה היא עד כמה חמור השימוש ככלי, ועד כמה התועלת שמופקת ממנו (אם בכלל) מצדיקה את רמת החומרה הזו. אני משער שעל אף העובדה שאתה מוכן לשקול עבודת פרך ואפילו ענישה גופנית, גם אתה תסתייג מרעיונות שונים שעשויים להגביר את ההרתעה של העונש - החל מקטיעת יד לגנבים, וכלה בשפיכת עופרת מותכת אל תוך הלוע או החדרת ברזל מלובן ל-עזוב, לא חשוב. אתה אפילו לא תנסה לשקול את ההרתעה של הברזל המלובן. ברגע שהוסכם ענין גיוס החובה הכללי, החייל הוא חייל לכל דבר; אין טעם לבחון כל משימה במבט רגעי וכל תפקיד מול מדת החציצה הישירה שלו בפני אויב. אם מקבלים את ההנחה שהדרך היחידה לקיים כאן מדינה היא באמצעות צבא שמתבסס על גיוס חובה, מקבלים את הכפיה הגורפת. מה שנשלל מהחייל הוא הזמן והחופש שלו, ואלה זהים עקרונית ללוחם ולג'ובניק, למוצב ולקריה. כמובן, ההנחה הזו ניתנת להבחן בפני עצמה; אם הזכרתי את סמיילי, אז אחד הדיונים הארוכים שלי אתו היה בדיוק על השאלה הזו. 1. אני מנסה להתחמק מאזכור דילה"ק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |