 |
שים לב שהמגמה כוללת הרבה פחות שנאה לאמריקאים, אירופים ואפילו סלבים ואסייאתים שחיים בארץ, מאשר לערבים ולמהגרים הכושים.
אתה מסתכל על היחס של הישראלי המצוי לערבי ולכושי ואתה אומר לעצמך שיש כאן שנאת הזר. אבל כשאתה רואה שיש זרים שאינם שנואים כל כך (או לא שנואים בכלל), אולי תשאל את עצמך: למה דווקא הם?
אתה כותב שמתייחסים לזולת כמתחרה או אויב, והאמת היא שהערבים והכושים הם גם וגם. הם דוחקים את רגלינו ומסכנים אותנו.
אנשים חיים במצב של כוננות מתמדת. הם נאבקים על עצם קיומם. על הזכות שלהם לנסוע בכביש בלי שישרפו להם את האוטו ואת הילדה, או ללכת לבית הכנסת בלי שיבצעו בהם פוגרום, או לעמוד בתחנה בלי שידרסו אותם. סתם. פתאום. בלי שהם עשו משהו מיוחד...
אם תסלק את הגורם המאיים והמסוכן, כשאנשים לא יחשבו שהם צריכים לעמוד על המשמר כל הזמן, הם יהיו יותר רגועים. וכשאדם יותר רגוע, הוא נכון יותר לקבל את האחר ולהעניק לו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש