|
||||
|
||||
השאלה איננה הרווח הכמותי של האינדיבידואל אלא הנזק האיכותי שנגרם לחברה. |
|
||||
|
||||
השאלה היא זה מול זה. לו הנזק של האינדיבידואל המשרת בצה''ל היה מינימלי, הלחץ הציבורי נגד הפטור הגורף לחרדים היה קטן עשרות מונים. אני מסכים שגם הנזק האיכותי לחברה כולה הוא גורם חשוב. |
|
||||
|
||||
לדעתי ''הנזק האיכותי'' הוא החשוב. מי שמשרת בצה''ל מן הסתם ניזוק באופנים מסויימים (ואני לא מדבר על נכי צה''ל או גרוע מזה), אבל בשורה הסופית אני לא סבור שהם רואים את שירותם כנזק (אחרת ההשתמטות מצה''ל היתה פופולרית כמו ההשתמטות ממסים. בסופו של דבר רוב מוחלט של המגוייסים אינם מגוייסים בכפייה). הנזק האיכותי הוא בעובדה שדוקא אלו (החרדים) הקובעים לעיתים קרובות מי תהיה הממשלה שתחליט את ההחלטות הבטחוניות, פטורים ממחירן של החלטות אלו (בחללי ונכי צה''ל). הנזק האיכותי הוא בעובדה שהחיילים המגוייסים ע''פ חוק גיוס חובה, יודעים שיש כאלו הפטורים מחובה זו. ולבסוף, זה אולי לא בבחינת נזק, אבל זה בהחלט מקומם שדוקא המועדפים והפטורים הללו מתארים עצמם כנרדפים ומקופחים ע''י החברה החילונית. |
|
||||
|
||||
הדיון בא בעקבות טענתו של הפונז שגדולי התורה צוברים כוח פוליטי עקב ההטבה הזו שהם מעניקים לצאן מרעיתם. הטענה שלי שאין פה הטבה ודווקא בגלל הכוח הפוליטי שיש לגדולי התורה מלכתחילה, הם משפיעים על צאן מרעיתם להשאר בישיבה במקום להתחיל כמה שיותר מוקדם במסלול של צבא, (לימודים,) עבודה/קריירה. ובכל רגע שתלמיד הישיבה ירצה לקום מספסלי הישיבה, הוא צריך לעבור את אותו מסלול בדיוק, כמו כולם, אלא אם כן הוא כבר זקן מדי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |