|
ראשית, אני סבור שההנחה שמשפחה זכאית שקונה בפועל דירה זכאית מקבלן היתה מקבלת היתה נמוכה בהרבה מ-18% - אולי 10% במקרה הטוב.
שנית, אנחנו מדברים לא על "מחירי הדירות המותאמות לחוק של הזכאים" שזה משהו כמו 5,000 דירות בשנה לכל היותר אלא על מחירי הדירות בכלל, כלומר כ-100,000 דירות חדשות ויד שניה שנמכרות בישראל בשנה (ומחירי השכירות המושפעים מכך באופן חלקי). עד כמה ההורדה של המחירים לזכאים היתה מחלחלת אל מחירי שאר הדירות? רק עד כמה שהביקוש לדירות כאלה היה מצטמצם. בהנתן העובדה שהדירות המוזלות הן חלק זעום של שוק הדירות בכלל, היכולת שלהן להוריד את הביקוש לכלל יתר השוק היא לדעתי קטנה מאד. אם מקדם התמסורת של ההנחה מהקבלנים אל הזכאים הוא, לדעתי, בערך 50% לכל היותר, הרי שמקדם התמסורת מהדירות לזכאים אל כלל השוק הוא קטן בהרבה - לדעתי לכל היותר 20% (מה שמשאיר אותנו עם ירידת מחיר כללית של 2%, בתחום הטעות הסטטיסטית). אבל אני מוכן לפרגן לך 50% גם על המקדם הזה כדי להגיע לנקודה השלישית.
שלישית - אתה חוסך למשפחה סכום נאה, אבל משפחה ממוצעת גם קונה דירה אולי פעם בעשר שנים. אם בשנה נמכרות בישראל מאה אלף דירות אז זה מספר האנשים שנהנים מההוזלה (טוב, רובם זוגות אז הפוטנציאל הוא נגיד 175,000). אבל מי שבאמת ייהנה הוא רק מי שעבורו זו דירה ראשונה; משפרי דיור יפסידו חלק גדול ממה שירוויחו. אני מאמין שמשפר דיור ממוצע קונה דירה שיקרה במשהו כמו 30% מזו שהוא מוכר - ובהתאם הרווח שלו מההוזלה, וכיוון שסביר להניח שהדירות הזולות יותר תושפענה יותר (כי ככל שדירה רחוקה יותר מטווח המחירים של הדירות הזכאיות היא תושפע פחות) הוא יפסיד חלק גדול יותר. בקיצור, אני מאמין שבכל שנה נתונה אולי סדר גודל של כשלושה מנדטים באמת ירוויחו מזה. ואת זה אתה צריך להוסיף לא למה שלפיד קיבל כשהיה אביר על סוס לבן לפני שנתיים אלא לכמה שהוא שווה היום.
רביעית - אתה מניח שמי שנותן למישהו מתנה בדיור מקבל ממנו תודה בקלפי, בלי תלות במשתנים אחרים (כגון עד כמה הוא קרוב אליו בהשקפת העולם). אני מציע לך לבדוק כמה קולות קיבלה מרצ בשכונות שבהן היה מספר גבוה של דיירים בדיור צבורי לפני ואחרי שרן כהן נלחם והצליח להעביר את חוק הדיור הצבורי. אם תצליח למצוא הבדל, ספר לי.
|
|